ריבונות: החוק שישנה את הסיטואציה המשפטית ביהודה ושומרון

הקץ להריסות ביהודה ושומרון בחסות בג"ץ? הצעת חוק של ח"כ סמוטריץ' שהתמזגה עם הצעת חוק ממשלתית של השרה שקד מבקשת לשים קץ לדיונים התכופים בנושא יהודה ושומרון בבג"ץ ולשוות את המצב המשפטי ביהודה ושומרון לזה הקיים בתוך קווי 67'

אפרים דוד

כ"ח בתמוז תשע"ח, 11/07/18 06:48 עודכן: 23/09/24 23:25

א+

א-

בית המשפט העליון, הכנסת ברקע | צילום: יוסי זמיר/פלאש 90

בוועדת חוקה של הכנסת נדון חוק הקובע כי דיני התכנון והבניה ביהודה ושומרון יידונו בבתי המשפט המחוזיים ולא בבג"ץ, זאת לאחר שהצעת החוק הפרטית של ח"כ בצלאל סמוטריץ' שהחל בתהליך מוזגה עם הצעת החוק הממשלתית שהובילה שרת המשפטים איילת שקד..

ח"כ בצלאל סמוטריץ' אומר: "העברת הדיון בעתירות מנהליות ביהודה ושומרון מבג"ץ לבתי המשפט המנהליים המחוזיים היא שלב חשוב בנורמליזציה ובהשוואת החקיקה ביהודה ושומרון לחקיקה המקובלת בתוככי הקו הירוק. העברת הדיונים לבתי המשפט המחוזיים תנגיש את השירותים המשפטיים לתושבי יהודה ושומרון ובעיקר תהפוך את הדיון בהם למשפטי יותר ופוליטי פחות".

"אני מקווה שההטיה הקיימת בבג"ץ לרעת ההתיישבות והמתיישבים תתאזן בבתי המשפט המחוזיים שהם כאמור פחות פוליטיים ומוטי אג'נדה. לא עוד עתירות חסרות בסיס עובדתי ונעדרות הוכחות בסיסיות שמתקבלות רק כי מי שהגיש אותן הוא ערבי או ארגון שמאל".

סמוטריץ' הוסיף ואמר: "אני מודה לחברתי השרה שקד שקידמה את החוק הממשלתי וליו"ר וועדת החוקה ניסן סלומיאנסקי שניצח על מלאכת החקיקה בכנסת בכישרון ובמקצועיות. יחד נמשיך בעזרת השם לפעול להשוואת זכויות המתיישבים ולהחלת נורמליזציה ביהודה ושומרון".

בדברי החוק נכתב כי מטרת חקיקת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000 (להלן – החוק) היתה להוריד את העומס מבית המשפט העליון, להנגיש לאזרח את הטיפול בעניינים מינהליים ולאפשר ערכאת ערעור נוספת. עד היום לא הוחל החוק על החלטות של רשויות האזור ביהודה ושומרון. כתוצאה מכך נוצר עומס של עתירות רבות על בית המשפט העליון נוצרה אפליה לרעה של תושבי האזור שזכות הגישה שלהם לערכאות נפגעה, הן בכך שהעתירה הראשונה מונגשת להם פחות והן בשל העדרה של ערכאת ערעור בעתירות מינהליות.

לפיכך, מוצע להוסיף לרשימת העניינים המנויה בתוספת הראשונה לחוק, הקובעת את ההחלטות שניתן לעתור עליהן לבית המשפט לעניינים מינהליים, גם החלטה שהתקבלה על ידי רשות מרשויות האזור ובכללן המינהל האזרחי ולקבוע כי גם הן יידונו בראשונה בפני בית משפט לעניינים מינהליים. כך יפחת העומס מבית המשפט העליון, יונגש ויפושט ההליך המינהלי ותתאפשר זכות ערעור.