השבת שתי פרשיות – מטות מסעי. נתחיל ב'מטות'. בתחילת הפרשה כתוב: "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים" ושואל אבא מדוע נצטווה משה לפני מותו להילחם דווקא במדיינים? אלא מסביר אבא, לולא לא היה נלחם משה במדיינים היו אנשים חושדים בו שבגלל שהותו הממושכת במדין ונישואיו עם ציפורה בת יתרו כהן מדין, הוא ויתר להם ולא עסק בהם כפי שנהג כלפי שאר האויבים של ישראל, לכן הקב"ה ציווה עליו לפני מותו להילחם בהם כדי שלא יגידו עליו שנהג לא ביושר בגלל הקרבה שלו למדין.
נעבור לפרשת מסעי. מציין אבא שפרשת מסעי נקראת תמיד ב'בין המצרים' וזאת כדי לחזק ולעודד את בני ישראל בתקופת האבלות על החורבן והגלות כי הרי בפרשה בין שאר הדברים מסופר על חלוקת ארץ ישראל לשבטים ובכך אומר אבא יש רמז לבני ישראל שלאחר ימי החורבן יבואו ימים טובים לעם ישראל ונשכון בארץ אבותינו.
"ואלה מסעיהם למוצאיהם" תמיד אבא אמר לנו שאין דבר שלא מרומז בתורה וגם 42 המסעות של ישראל במדבר מרומזים בפסוק הנ"ל. זה מרומז במילה 'ואלה' בגימטריא זה 42 כנגד 42 המסעות.
עוד באתר:
כתוב "ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה". אומר אבא שחשמונה הוא המסע ה-25 במדבר וזה רמז לחנוכה שחל בכ"ה (25) ואומר אבא עוד רמז לחנוכה עוד בבראשית בפרשת הבריאה כתוב "ויאמר אלהים יהי אור" אותיות יהי בגימטריה 25 והמילה אור היא המילה ה-25 בתורה ושוב רמז שחנוכה חל בכ"ה-25.
שבת שלום ומבורך!
