מהפכה משפטית: אושר שלב נוסף של סיפוח יו"ש

לאחר שנדחו כל ההסתייגויות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 117), התשע"ח-2018, מדובר בהצעה ממשלתית אליה מוזגה הצעה פרטית של ח"כ בצלאל סמוטריץ'. 56 תמכו 48 התנגדו.

הצעת החוק נועדה להעביר מבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ אל בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים את הסמכות לדון בשורה של החלטות מנהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור יהודה והשומרון, שעניינן חופש המידע, תכנון ובניה, כניסה ויציאה מישראל וצווי הגבלה ופיקוח המוצאים באזור.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בהצעת חוק זו מוצע להסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בהחלטות מינהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור, מכוח הוראות המיוחדות לאזור, ובפרט בארבעת התחומים האלה: חופש מידע, תכנון ובנייה, ענייני כניסה ויציאה (כניסה לאזור, יציאה ממנו וכניסה ויציאה מאזורים מסוימים בתוך האזור) וצווי הגבלה ופיקוח".

עוד באתר:

אוקראינה

בית רב קריבוי־רוג הופגז, הרב ניצל בנס

אבי יעקב

כעת בשידור חוזר

שמוליק קליין ב'שולמלייכם'

שולמלייכם

המקלט הבטוח

איך העגורים באגמון החולה נשארים יבשים בשיא הסערה

קובי פינקלר

צעד דרמטי

האיחוד האירופי הכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור

שלמה ריזל

עוד נכתב: "הסמכת בית משפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטות מינהליות של רשויות ישראליות הפועלות באזור תביא לכך שהחלטות אלה לא יידונו לפני בג"ץ כערכאה ראשונה ואחרונה. בעניין זה יצוין כי ניתוח הנתונים בדבר כמות העתירות המוגשות לבג"ץ מדי שנה מלמד כי יש כמות לא מבוטלת של עתירות בענייני האזור. כך, מעבר להגשמת התכלית שבבסיס המהלך הכולל הנוגע למערכת השיפוט בעניינים מִינהליים, הסמכת בית משפט לעניינים מינהליים כמוצע בהצעת חוק זו עשויה אף לסייע בהפחתת העומס המוטל על בית המשפט העליון".

ח"כ יעל גרמן אמרה: "למעשה החוק הזה זה עוד חוק בניסיון לספח את יהודה ושומרון. ואני מבינה שיושבים כאן בבניין שלנו, בכנסת, סיעות – בעיקר סיעה אחת – שבאמת חושבים שצריך לספח את יהודה ושומרון, אבל זה לא מה שהמדינה הזו החליטה וזה לא מה שהממשלה הזו החליטה. הרי אם באמת הממשלה הזו רוצה לספח – זוהי הממשלה הימנית ביותר שהיתה אי פעם, ואין שום בעיה שיקבלו בממשלה את ההחלטה שמספחים את יהודה ושומרון. יספחו את יהודה ושומרון ויעשו את מה שהם רוצים, יש להם את הרוב. למה הממשלה הזו לא עושה את זה? מפני שהממשלה הזו יודעת שאם אנחנו רוצים עדיין להישאר בקרב קהילת העמים הנאורים, מה שנקרא הדמוקרטים, אם הממשלה הזו עדיין רוצה להתעטף באצטלה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, היא לא יכולה לספח".

ח"ג מוסי רז הגיב אף הוא להצעת החוק ואמר: "אני חושב שאפשר לבוא ולהתפלפל איזה סמכויות לוקחים עכשיו, איזה סמכויות לוקחים אחר כך, אבל השאלה הזו איננה חשובה. בעצם, לא רק החיילים שאומרים את האמת מפריעים לרצון לקיים את הכיבוש בשטחים אלא גם בית משפט, שלא עלינו, לפעמים אפילו דורש מאיתנו להתנהל בצורה חוקית. לא תמיד, לפעמים הוא מרשה להתנהל גם בצורה לא חוקית אבל לפעמים הוא דורש להתנהל בצורה חוקית. אם צריך להגיד את האמת זה לא טוב כדי לקיים את הכיבוש הזה, ואם צריך להתנהל בצורה חוקית אז גם זה איננו טוב כדי לקיים את הכיבוש הזה, ואז אנחנו מתחילים לארגן כל מיני קונסטרוקציות שבעצם לא השופטים של בית המשפט העליון יתעסקו עם זה, למרות שהם בעצם הרבה פעמים הגנו על ההחלטות של מה שקורה בשטחים".

שרת המשפטים איילת שקד בירכה: "זה חוק מאוד משמעותי שמנרמל את החיים ביהודה ושומרון. סוף סוף לא יהיה מסלול ישיר לבג"ץ בעתירות מיו"ש. חגיגת העתירות לבג"צ של פלסטינים וארגוני שמאל קיצוני נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון מסתיימת היום. מעתה הם יצטרכו לעבור את המשוכה המשפטית כפי שכל אזרח ישראלי עובר".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' בירך אף הוא על החוק ואמר: "אני מברך את חבריי תושבי יהודה ושומרון ואזרחי מדינת ישראל כולה. עשינו היום צעד חשוב, משמועתי וכמעט הייתי אומר דרמטי. עוד שלב בנורמליזציה והשוואת הנורמות במה שקורה ביהודה ושומרון. ובעיקר עוד שלב בהוצאת הפוליטיקה המשפטית, מהיום חוקים יהיו פחות בבג"ץ מוטה פוליטית בעל אג'נדה והשקפת עולם ויותר בבתי משפט מחוזיים מקצועיים. יותר משפט ופחות פוליטיקה".