בנט בנאום מרגש: דחפתי לפעולת המנהרות אני חייב להחזיר את הדר

באירוע האזכרה המרגש שנערך לזכרו של סגן הדר גולדין ז"ל, נאם שר החינוך וחבר הקבינט נפתלי בנט נאום מרגש ומיוחד לזכרו. בנט דיבר על המחויבות שלו האישית להחזיר את הדר "מבחינתי 'צוק איתן' לא הסתיים עד שאורון והדר יחזרו הבית" שר החינוך שיבח את החינוך והערכיות של סגן הדר גולדין ז"ל.

הנאום המלא של שר החינוך:

מאז נפל הדר גולדין
בשדה הקרב.
ארבע שנים בלי קבר,
בלי כתובת לדמעות.
בראיון לפני מותו, הדר ז״ל אמר כך:
"גדלנו על אהבת העם והארץ,
גם הסבים שלנו ניצולי השואה
השתתפו במלחמת העצמאות,
אבא שלנו מג"ד במילואים,
זה משהו מהבית.
אצלנו אין הרבה דיבורים
אבל יש בעיקר את החיים,
הרבה חינוך,
הרבה אהבת ובעיקר חינוך לדעת לקבל החלטות".

עוד באתר:

מרגש

"ביום שה' לקח לי את הילד, עזבתי הכל"

גיל ישראלוב

מתוך האלבום

יידל ומרדכי בן דוד בקליפ חדש: אתה השם

אליעזר חסיד

במה היה חולה?

אמו של אוריאל מתחננת: "אל תעשו שיימינג לנמר"

אבי יעקב

צפו

תיעוד: "אלי ציון ועריה" בחברון והיכל יצחק

נתי קאליש

דמותו המרשימה של הדר עולה מהמילים,
דמות של איש ציוני,
ערכי, שורשי, מעשי.
בן אדם אמיתי.

כשרואים אתכם,
לאה, שמחה, איילת, חמי וצור היקרים –
רואים את אותה תכונה של נטילת אחריות, אותה תכונה שהייתה כל-כך טבועה בהדר, לבוא ולומר: הנני.
כשהדר היה במסע לאושוויץ מקרון הילדים הוא כתב:
"בזכותכם אני יודע לאן אני הולך.
אני הולך למדינת ישראל,
המדינה שלי ושלנו.
ואני מבין, בזכותכם,
מה המדינה שלי נותנת לי,
אבל בעיקר – מה אני צריך לתת מעצמי למדינה."
איזו גבורה, איזו אהבה, איזו מסירות.

אני רוצה לומר לכם, משפחת גולדין, ולכל משפחות חללי צוק איתן:
כששלחנו את הבנים לשדה הקרב, הם הצילו חיי אדם.
לולא הם נכנסו והשמידו את אותן עשרות מנהרות שחדרו עמוק לתוך מדינת ישראל – היינו מתעוררים לאסון שלא ידענו כמותו.
בניכם, במותם, הצילו את תושבי דרום המדינה.

כחבר קבינט,
הייתי מהדוחפים לפעולה החיונית הזו,
להגן על אזרחי ישראל מפני אויבינו,
אז אני מחויב להשיבו לביתו.
השכול הוא חלק מהחיים שלנו בארץ הטובה והנוראה הזו.
ואני יודע,
שהכאב היחיד שגדול יותר
מכאב של הורים שאיבדו את בנם,
הוא זה של הורים שאין להם קבר לבכות עליו.
מבחינתי, מבצע צוק איתן יסתיים רק כאשר הדר ואורון יגיעו לקבר ישראל.

מבצע צוק איתן בו נפל הדר
היה עוד אחד בשרשרת הקשה
של מבצעים להגנה על תושבי הדרום בפרט,
ועל אזרחי ישראל בכלל.
תמכתי ואף הצבעתי ליציאה למבצע,
יחד עם עמיתיי, שלחנו את הדר להגן עלינו,
וידי תתרומם שוב אם תידרש לכך.
לא כי אנחנו ששים אלי קרב, ההפך,
אלא כי אויבינו קמים עלינו שוב.

בעולם מבקרים אותנו שהמדיניות כלפי רצועת עזה איננה מוסרית.
״איך יכול להיות שנהרגים 60 מחבלים ואף חייל לא נהרג? זה לא פרופורציונאלי. זה לא מוסרי״.
ובכן, זה מוסר מעוות.
המוסר שאני מכיר הוא מוסר שאומר שמגנים על אזרחי ישראל – יהא המחיר אשר יהא.
חוסר מוסריות הוא לעמוד מן הצד ולהבליג בזמן שדרום הארץ בוער.
חוסר מוסריות הוא לחמול על מחבלים מעזה ולא על ילדים מעוטף עזה.
אני אומר זאת בבירור, כי לפני כמה שעות נחת בלון תבערה בגן ילדים בו היו ילדים באותו הזמן:
עדיף לחטוף גינויים מהעולם על שהרגנו משגרי עפיפוני תבערה מאשר להספיד ילדים שחלילה ייפגעו בגן ילדים. מי שמשגר בלוני אש לעבר ילדינו הוא מחבל ויש לחסלו.
הצו העליון שלנו, כהנהגה של העם הזה, כמו כל עם תאב חיים,
הוא לא לחמול על האויבים שלנו,
אלא לשמור על אזרחנו,
וכך נעשה.