אנו בסך הכל שבוע וחצי מתחילת ימי בין הזמנים ואסונות פוקדים את הציבור החרדי בזה אחר זה. תאונות קשות, טביעות של פעוטות, חילוצים מלב הכנרת, טביעה ברידינג בת"א, טביעה לאחר קפיצה ואירועים קשים נוספים שמקשים את העבודה ואני לא מדבר על העבודה הפיזית אלא זו המחייבת התעמקות בנתונים ומעקב אחר דיווחים קשים לקריאה.
אומר את האמת, ימי בין הזמנים אב, מפחידים בעיקר משורת האסונות וחוסר הזהירות במהלך הנופש. בכל פעם שאני מקבל הודעה ממחוז צפון של המשטרה, אני אומר לעצמי 'רק לא עוד מקרה' אבל לצערי ההודעות מגיעות כשרובם קשורות לציבור שלנו הנופש בצפון. אסון ועוד אסון , תאונה עם נפגעים של משפחה אחת וזה לא נגמר.
ואז מגיעה שיחת הטלפון מדובר מחוז צפון של המשטרה יקי אוחנה שאומר לי, 'בנצי חייבים לעשות משהו, זה פשוט מטורף רצף האירועים הללו. תרימו את הכפפה לקהל המאזינים והקוראים ותשתדלו לדבר עוד ועוד על זה'. אני שואל אותו, מה להעביר לציבור והוא עונה: "לא סתם פרסמנו לפני בין הזמנים ובימים האחרונים כללי זהירות בכבישים ובכנרת. אלו כללים שנכתבו בדם רב של רצף אסונות וטרגדיות".
עוד באתר:
יש אולי תחושה של 'לי זה לא יקרה', זו תחושה מסוכנת שמביאה את האנשים לעשות דברים עם חוסר זהירות וחוסר אחריות משוועת.
ניקח את חילוצם של 2 תלמידי ישיבה מירושלים שהיה אתמול מלב הכנרת. השניים היו עם סירת גומי שלהם ונסחפו לתוך הכנרת במרחק של 5.5 ק"מ (!) מהחוף. זו היסחפות ללב הכנרת. אין ספק שאותם 2 הבחורים חבים את חייהם לאותו מדריך גלישה שזיהה אותם כשהיה במקרה באזורם. הוא הזעיק את המשטרה והשיטור הימי הגיע אליהם. גם השיטור הימי לא זיהה אותם ממרחק. לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו היה להם פנצ'ר בסירה וכל האוויר היה יוצא, או מה היה קורה אילו היו מתהפכים עם הסירה, המקרה היה יכול להסתיים אחרת לגמרי בנעדרים או ח"ו במוות.
וזו רק דוגמא אחת.
ציבור ונופשים יקרים, נשאר עוד שבוע וקצת לסיום ימי בין הזמנים, בואו נסיים את החופשה כמו שצריך ביתר זהירות ופיקוח עין רב על ילדינו, זהירות בנסיעה בכבישים, ברכיבה על אפניים.
בללי הזהירות של משטרת ישראל ברורים והנה הם לפניכם: "יש לגלות אחריות אישית להיכנס למים, בחופים מוכרזים בלבד ובשעות פעילות שירותי ההצלה, אין להיכנס לעומק המים עקב סכנת היסחפות, אין להיכנס למים על גבי אמצעי ציפה: אבובים ,סירות גומי או מזרוני ים עקב סכנת היסחפות, מומלץ להשאיר בחוף חבר צופה עם טלפון למקרה של מצוקה, ככלל, רצוי לא להיכנס למים לבד (בדגש על ילדים קטנים) אלא בלוויית אדם נוסף, לעוסקים בספורט ימי (גלשנים, מצנחים, אופנועים וכו') – במשך הפעילות יש להיות חגורים בחגורת הצלה, למפליגים באגם הכנרת – יש להצטייד בטלפון נייד בשהייה ממושכת ובכל בעיה או סכנה יש לדווח בהקדם האפשרי למוקד 100 של המשטרה".
שנזכה בעזרת השם להמשך חופשה שתהיה שקטה ורגועה ול"קווי ד' יחליפו כח.." ומתוך מנוחת בין הזמנים נשאב כוחות להמשך במשך השנה ללימוד תורה ועליה ביראת שמים.
