תוכן אישיותו של האדם ומעשיו נבנים ומושפעים מהימצאות בסביבה הומוגנית ותומכת. אינו דומה אדם הגדל בסביבה תומכת תורנית, הספוגה ביראת שמים, לאדם הגדל בסביבה פורקת עול תורה ומצוות המשקיעה את כל מאווייה בגשמיות וברדיפה אחר תאוות החומר המתחדשות מדי יום ביומו.
הרמב"ם בהלכות דעות (פ"ו ה"א) כותב: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו נוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים כדי ללמוד ממעשיהם". כאשר אדם נמצא בחברת צדיקים אזי יראת השמים שלו מתגדלת, וע"י מעשיו זוכה לקדש שם שמים בעולם.
הגמ' במסכת יומא (פו.) הביאה את הגדרים בזה: "אביי אמר כדתניא "ואהבת את ה' אלוהיך", שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה, אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמד תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו". זוהי יראת שמים וקידוש ה' בשלמותו.
עוד באתר:
סיפר הגה"צ ר' ראובן אליצור קרלנשטיין זצ"ל (יחי ראובן, ימים נוראים – סוכות):
בליטא חי יהודי בשם ר' משה אליעזר. שלוש בנותיו נישאו לתלמידי חכמים עצומים: ר' מתתיהו שטיגל, מייסד ישיבת "בית מתתיהו" הצדיק מנתיבות, ר' ראובן יוסף גרשנוביץ זצ"ל והרב יוז'וק מפתח תקווה.
ר' משה אליעזר היה מקורב מאוד לסבא קדישא מרן ה"חפץ חיים" זצ"ל, טרם עלייתו לארץ ישראל בא להיפרד מרבו ה"חפץ חיים", אמר לו ה"חפץ חיים" כי ברצונו למסור בידו שליחות לירושלים, הגיש לו מעטפה וביקש למוסרה לרבה של ירושלים, ר' שמואל סלנט זצ"ל – חתן ר' זונדל מסלנט זצ"ל (רבו של ר' ישראל סלנטר זצ"ל, ותלמידו של ר' חיים מוולוז'ין זצ"ל)
כאשר הגיע ר' משה אליעזר לירושלים בשעה טובה ומוצלחת, היה זה סמוך לפטירתו של ר' שמואל מסלנט, בקש ר' משה אליעזר להיכנס לרבי שמואל, אך לא אפשרו לו כי הרב היה חולה וחלוש. כשאמר להם כי יש בידו מכתב שליחות מה"חפץ חיים" הכניסוהו בכבוד.
פתחו את המעטפה ובמכתב הגורלי נכתב כך: "לכבוד הגאון... הלא הרב נמצא בירושלים על יד הכותל המערבי, ואני גר בראדין הרחוקה. אבקש מכבודו בקשה, עשו לי טובה, תיגשו לכותל המערבי, ותתפללו על ישראל מאיר בן... שיזכה ליראת שמים".
הדבר מפעים, כל מאוויו ורצונותיו של החפץ חיים הם שיתפללו עליו במקום קדוש ונורא כזה כמו הכותל המערבי אשר ממנו לא זזה שכינה מעולם. אך תפילתו לא היתה על פרנסה או בריאות, אלא רצונו שיתפללו על יראת השמים שלו.
על אף שידוע שהחפץ חיים היה נזהר במצוות וירא שמים אמתי. מסיפור זה אנו למדים על חשיבות יראת השמים הטבועה בלב האדם, אשר היא עמוד השדרה באישיות האדם.
אדם שבליבו קיים אוצר של יראת שמים, ומחשבתו נתונה תמיד לעובדה שיש בורא הצופה ומביט על כל מעשיו, הינו איתן ויציב מול כל רוח המנסה להזיזו מאמונתו. עלינו בימים אלו למלא בליבנו מטען של יראת שמים, אשר יעמוד לצידנו גם בימות שגרה, וגם בהימצאות בסביבה שאינה תומכת בערכי התורה והמצוות.
אך כיצד נתחזק ביראת שמים? גדולי המוסר ממליצים על קריאת סיפורי צדיקים המשפיעים על הנפש, ומלמדים אותנו מהי דרך הישר. וכן לימוד קבוע, מידי יום, בספר קודש או בספרי מוסר אשר נכתבו על ידי גדולי התורה שבכל דור. לימוד כזה מחלחל בחדרי הנפש ומחסן אותנו לעמוד איתנים בערכי תורתנו.
שנזכה למלא את ליבנו באוצרות של יראת שמים, וכך נזכה ששם שמים יהיה מתאהב על ידנו.
ולהצלחה אמיתית בכל מעשינו !
אמן ואמן.
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל .
המאמר נכתב לרפואת בני יונתן בן ספיר רעיה.
