משפט לעם:

שקד: "פסילת חוק הלאום – רעידת אדמה משטרית"

שרת המשפטים איילת שקד התייחסה לעתירה כנגד חוק הלאום, המוגדר כחוק יסוד, ואמרה: "פסילת חוקי יסוד – התנתקות מהעם; לא אוותר על מקומו של העם. לא אוותר על מקומם של נציגיו. לא אוותר על הדמוקרטיה"

אפרים דוד

כ"ה באלול תשע"ח, 05/09/18 07:45 עודכן: 23/09/24 23:59

א+

א-

בית המשפט העליון **FILE** A view of the Supreme Court of Israel, in Jerusalem on October 12, 2012. The Supreme Court is the head of the court system in the State of Israel. It is the highest judicial instance. The Supreme Court sits in Jerusalem. The area of its jurisdiction is the entire State. A ruling of the Supreme Court is binding upon every court, other than the Supreme Court itself. This is the principle of binding precedent (stare decisis) in Israel. Photo by Yossi Zamir/Flash90 *** Local Caption *** ??? ???? ????? ??? ????? ?????? ??? ??? ????? ????

שרת המשפטים איילת שקד מתחה אתמול (שלישי) בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, ביקורת על האפשרות שבית המשפט העליון יפסול חוקי יסוד. חששה של שקד מאפשרות פסילת חוקים אלו התעצם נוכח העובדה ששופטי בג"ץ לא פסלו על הסף את העתירות שהוגשו נגד חוק יסוד הלאום. "במידה ובית המשפט יקבל את התזה, לפיה ניתן לפסול את חוקי היסוד, נוכל סוף סוף לענות על שאלתו של חשין מפסק דין בנק המזרחי – והעם היכן הוא? נענה לו מיד – בשום מקום", אמרה. "אין לעם כל רלוונטיות במבנה החוקתי החדש שמעצב בית המשפט העליון".

שקד תיארה בנאומה כיצד שר המשפטים מטעם הליכוד, דן מרידור, ביקש כבר בשנות ה 90 להתפרק מסמכויותיה של הכנסת ולהעביר את יכולת קבלת ההחלטות לבג"ץ. "מה שברק הרהר לגביו באופן תיאורטי במסגרת דעת מיעוט ביקש מרידור לקבוע במסגרת חוק יסוד".

לדברי שקד, "עמעום דמותו של העם בפסקי הדין של בית המשפט העליון הוא סופו של תהליך ארוך. תהליך העובר בעשורים האחרונים על מדינת ישראל ומשנה את משטרה ללא הכר. מהשיטה המוכרת של דמוקרטיה ייצוגית, בה העם הוא הריבון המעצב את הסדריו באמצעות נציגיו, עוברת ישראל לשיטה אחרת. שיטה זו מטשטשת את ריבונותו של העם, וגבולותיה טרם שורטטו באופן סופי".

שקד תקפה את העובדה לפיה, "השופטים החלו, שלב אחרי שלב, לנתק עצמם מהדין המצוי והחלו רואים עצמם כמעצביו של הדין הרצוי. מהממונה על פרשנות הדין הפך עצמו בית המשפט לממונה על המדיניות. אם יקבע בית המשפט כי גם חוקי היסוד אינם חסינים מביקורת שיפוטית, תישלל מהעם האפשרות להשפיע על יצירת ההסדרים החוקתיים באמצעות נציגיו, והפעם כאסיפה מכוננת. בכך יסיים העם את תפקידו במה שהיה עד כה שיטתנו הדמוקרטית. מעתה ייקבעו הנורמות שלא באמצעות העם. עם היעלמותו של העם נעלמים גם ערכיו הלאומיים".

"משמעות הכתרת עקרונות יסוד שהציבור מעולם לא עיגן, במעמד על-חוקתי שבכוחו לפסול חוקי יסוד שיצרו נציגי העם הינה מעבר מדמוקרטיה ייצוגית לשלטון הפילוסופים. משלטון העם לשלטון מועצת חכמי המשפט. פסילת החוקים בישראל שנשענה עד היום על טיעון דמוקרטי, לפיו מדובר בסך הכל ביישום ערכיו של המחוקק כפי שנקבעו בחוקי היסוד, עלולה להשלים את ניתוקה מהעם והפעם באופן סופי ומוחלט. למעשה מדובר בהשלטה מוחלטת של בית המשפט העליון על מרחב קביעת הנורמות כולו, וזאת תוך הוצאתה של סמכות זו מידיהם של נבחרי הציבור".

"שלילת סמכות העם לקבוע את אופי מדינתו בשם עקרונותיו המופשטים של "הציבור הנאור", שומטת את בסיסו של ההליך הדמוקרטי. סופם של הקרבת היסודות הלאומיים על מזבח הערכים האוניברסליים, בהקרבת הערכים הדמוקרטיים עצמם. ביקורת שיפוטית על חוק יסוד היא רעידת אדמה. לא רק משפטית, אלא גם פוליטית. זוהי רעידת אדמה משטרית".

את נאומה סיימה שקד בהצהרה כי, "כמי שמאמינה בדמוקרטיה בכל לבה לא אוותר על מקומו של העם. לא אוותר על מקומם של נציגיו. לא אוותר על הדמוקרטיה. כנסת של העם, על ידי העם, למען העם, לא תאבד מן הארץ".