הוא בהחלט אמן של רגש, ולא משנה היכן. לא רק בחתונה או באירוע מרטיט, הוא מצליח להכניס 'נשמה' גם לשירים קצביים שמקבלים רגש. ראשית, פותח שלמה ומספר שהאירוע הכי מרטיט וחרוט אצלו בזיכרון, היה הקטע שחיים בנט הגיע ולימד אותם בישיבה את השיר של 'מכניסי רחמים'. כהן מספר: "אני עוד זוכר, זה היה מסוג השירים שנותנים לך 'בום' בלב, כששמעתי את זה פעם ראשונה אמרתי 'וואו איזו עצמה..' וזה כמובן מתחבר לי עם הסליחות והתחושות בימים אלו".
כיום בתפילות, הרגע שהכי נתפס אצלו כקריטי, משפיע ומרגש, הוא הרגע שבו עם ישראל כורה אוזן ומקשיב בדומיה, במעומד או במיושב. בעיניו, ללא ספק תקיעת שופר הוא הקטע הכי רוחני.
מידי ערב מופיע הזמר שלמה כהן באירועים גדולים יותר ופחות, כנסי ענק ובר-מצוות קטנות, עיסוק שללא ספק גוזל את הזמן הפרטי שלו, אך אם כבר הזכרנו רוחניות, על דבר אחד הוא לא מוותר במהלך השנה, לא חשוב עד כמה מאוחר או מוקדם נגמרה או מתחילה הופעה. הוא עושה את כל ההשתדלות להספיק את שיעור התורה הקבוע "לא מבטל את זה בשום אופן", הוא אומר.
עוד באתר:
'אלול' מתחיל כבר ב'בין הזמנים אב'
זמני הלימוד שלנו בישיבה בדרך כלל קובעים את ההסתכלות שלנו על ימים אלו רצינות או שמחה, 'וגילו' או 'ברעדה' כשאתה זמר שמשמח את קהל בחורי הישיבות יש לך השפעה עליהם ויש להם השפעה עליך, "כאדם שמתעסק עם ציבור" אומר שלמה כהן, "האלול אצלי מתחיל כבר בבין הזמנים אב, אתה מתחיל להריח את 'אלול' והימים נוראים, וכך קומזיץ אחרי קומזיץ הקהל מבקש לשלב את שירי אלול או מוטיבים מהסליחות ומימים נוראים, זה מאד מאפיין ומתאים ואני גם עושה את זה".
ימי הרחמים אך גם ימי הסליחות, ימי התשובה מסתכמים ביום כיפור בהם מבקשים סליחה איש מרעהו. "דווקא הייתי רוצה להתנצל באופן כללי אם היה חתן או כלה שלדעתם לא שימחתי אותם כראוי", אומר כהן, "אני באופן אישי נותן את הנשמה ושר את נשמתי… אבל אם וחלילה היה.. ולא הצלחתי במאת האחוזים זה דבר שלדעתי צריך לבקש עליו סליחה".
עם השיר הזה יום כיפור נראה אחרת
"לפני כמה זמן הוצאתי את השיר 'לך א-לי' בשיתוף פעולה עם איצי ברי, פיוט שבדרך כלל הספרדים שרים. אני ביצעתי אותו בסגנון חסידי יותר, יש משהו בלקחת מילים עמוקות ולהלביש להם סגנון שונה ולראות שזה עדיין עובד כי למילים יש כח אדיר. זה יצא נפלא ומרטיט לבב, בחורים ששמעו את זה אמרו לי שיום כיפור וראש השנה שלהם נראה אחרת בגלל השיר-פיוט הזה, אני מודה לה' שזכיתי על כך, זו בעצם המטרה לחבר ולרגש".
בכלל, כהן נוהג לגוון ולא ללכת רק על 'ליין' אחד של סליחות, בכל שנה הוא הולך להגיד סליחות גם עם הספרדים "אני מאד מאד אוהב את הסליחות שלהם, מרגישים שם בהחלט חיבור מופלא", הוא אומר בגילוי לב.
"החל מחודש אלול אנחנו מטפסים ועולים דרך ראש השנה ומסיימים ביום הכיפורים, לכל אחד יש את השיא הרוחני שלו, אחד שומע זאת בפיוט 'אחות קטנה' אחר ב'המלך ולשלישי 'כל נדרי' הוא הרגע. כהן מספר כי רגעי השיא מבחינתו של ימים אלו הם תפילת נעילה. הרגע שהשערים ננעלים והקהל כולו שואג, עורג ומשתוקק הוא רגע השיא מבחינתי", הוא אומר.
לסיום, שאלתי את כהן, היכן הוא מתפלל ביום הכיפורים והוא משיב: "אני נוהג להתפלל בכל שנה בחיפה, יחד עם הרבי שלי ב'סערט-ויז'ניץ' אני חייב את זה כדי למלא את האנרגיות שלי, קיבלתי הצעות מכל מיני מקומות חלקן שוות ואפילו מאד, אך סירבתי – אני חייב את זה לעצמי, לתוהים אני מסביר שגם המנוע החזק ביותר צריך את החיבור שלו לשקע כדי להיטען וזה בשבילי למלא אנרגיות חיוביות לכל השנה כולה".
אנחנו מסכמים את שיחת רגש הזו באיחול שיזכה לשמח את כל עם ישראל ושחלילה לא תצא לעולם תקלה תחת ידו, שנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל.
