מאמן אישי טוב יידע למצוא את הנוסחה המנצחת, את פריצת הדרך המבוקשת כדי להתקדם הלאה. לעתים נדרשת לכך מחשבה מקורית ויצירתיות יתרה, מעין רעיון של לעבור בתוך המים ("קריעת ים סוף"). כמאמן אישי, זכיתי פעמים רבות לסייע לאנשים להתגבר על הפחד ולצלוח את "ים סוף" הפרטי שלהם.
אהרן (41) כבר היה אצלי בארבע פגישות אימון, הכרנו זה את זה, הבנו את הקשיים, התווינו דרך לשינויים בתחומים אותם הוא ביקש, והתחלנו לצאת לדרך. הוא קיבל משימות והתחיל לפעול בהתאם. הוא עצמו הופתע לטובה מהתגובות של הסובבים אותו, כמו גם מהתחושה הטובה שאפפה אותו באופן אישי בכל פעם שסימן לעצמו 'וי'. הנה, הצלחתי. "זו תחושה מרוממת", הודה.
בשלב מסוים הוא הגיע למקום שבו הרגיש שהכל 'סוגר' עליו מסביב: התחושה הטובה נעלמה, התגובות מהשטח פחתו וכמעט לא היו. וההצלחה לא תמיד הגיעה בקלות. זה קורה לא פעם. בינינו? אין באמת "לחם בשקל", הדברים הטובים מגיעים בעמל ובמאמץ.
עוד באתר:
אהרן הגיע לפגישה החמישית בהחלטה לעזוב את התהליך. "זה לא יילך", הוא אמר באכזבה עמוקה.
"ומה אתה מציע לעשות כאלטרנטיבה?" שאלתי אותו.
"לא יודע", משך בכתפיו, "אני ארים ידיים, או שאתן לזרם החיים לעשות את שלו, ומה שיהיה – יהיה".
המקרה הזה, אמיתי לגמרי (מלבד השם) הוא מקרה קלאסי שקורה הרבה בשלבים שונים בחיינו. אנשים מגיעים למקומות שנראים כמי ש'סוגרים' עליהם מכל עבר. הם לא מוצאים עצה איך לפתור את הבעיה, לאן להמשיך.
ההתמודדות במקרה כזה, נחלקת לפי אופי בני האדם – כל אחד והאופי שלו, וממנה נגזרת גם צורת ההתמודדות. יש שנוטים להתייאש, יש שנוטים לברוח, יש שנוטים לתת לתהליכים להציף אותם לבד, יש שבוחרים להלחם גם במצבים שבהם אין להם סיכוי, ויש כאלה שאומרים "ה' יעזור" ובכך הם פותרים את עצמם מהתמודדות אמיתית.
דימוי נהדר למצבים אלה, אפשר לראות בפרשתנו, כאשר בני ישראל עמדו על שפת ים סוף. מימין ומשמאל – מדבר "גדול ונורא" ובו "נחש שרף ועקרב". מקדימה – ים סוף ומים עמוקים. מאחור – המצרים רודפים ומבקשים את נפשם. אחרי הפריצה הראשונית של "יציאת מצרים" והתחושה המרוממת, פתאום הם תקועים שוב. לאן הולכים מכאן? איך ממשיכים?
בני ישראל נחלקו לארבע כתות: כת ראשונה ביקשה "להפיל את עצמה אל הים". כת שניה – "לשוב למצרים". כת שלישית – "לעשות מלחמה כנגדם". כת רביעית – "נצווח כנגדם".
אף לא אחת מהדרכים האלה יכולה הייתה למצוא פתרון לסבך אליו הגיעו. הייתה רק דרך אחת: פריצת דרך. "מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו". לפרוץ דרך הלאה, קדימה.
לא פעם החיים נדמים כמו מים עמוקים בלתי עבירים. אולם בכל יהודי יש את הכוח "לקרוע את ים סוף", ולצלוח אותו.
מאמן אישי טוב יידע למצוא את הנוסחה המנצחת, את פריצת הדרך המבוקשת כדי להתקדם הלאה. לעתים נדרשת לכך מחשבה מקורית ויצירתיות יתרה, מעין רעיון של לעבור בתוך המים ("קריעת ים סוף"). כמאמן אישי, זכיתי פעמים רבות לסייע לאנשים להתגבר על הפחד ולצלוח את "ים סוף" הפרטי שלהם. זו חוויה מיוחדת.
מלבד זאת, צריך כמובן את העזרה משמים כדי שהמים שמסביב לנו ייבקעו, ונוכל להתקדם הלאה בדרך אל "הארץ המובטחת", קרי: חיים בריאים ונכונים יותר, מתוך תחושות טובות ואנרגיות חיוביות.
מנחם זיגלבוים הוא מאמן אישי, סופר ומרצה.
לשאלות, זימון פגישה, הערות בונות והארות: [email protected]
