פעם שאל חסיד את הרבי אם זה נכון שלמהר ולקפל את הטלית של שבת מייד במוצאי שבת היא סגולה טובה לשלום בית. ענה לו הרבי: אם תמהר במוצאי שבת להפשיל שרוולים ולהדיח כלים, זו תהיה השמירה שלך לשלום בית…
אז אולי בענייני סגולות היה הרבי נלהב פחות, אבל בענייני פרנסה טובה, עמל ויגיעה קיבלנו מהרבי עצה מפליאה, לפיה ביגיעה הגדולה ביותר אי אפשר להשיג סנט אחד יותר מכמה שהשם-יתברך הקציב שנרוויח. צריך לעשות כמה שנחוץ, אבל חייבים לזכור שכל העבודה, היא למעשה החלק הטפל. העיקר הוא הברכה של השם-יתברך, ואת הברכה מרוויחים כשמתנהגים ביראת שמים: תפילה בציבור, שמירת שבת בהידור, כשרות בהשגחה גדולה, חינוך הבנים אצל מלמדים יראי שמים (תרגום חופשי מאידיש).
בפרשה הקודמת התלונן משה רבנו על עבודת הפרך והסבל של עם ישראל, וגם הוסיף ואמר לה': "למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני"? ובפרשתנו ה' משיב לו, "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שדי". לכאורה, מה הקשר בין התלונה לתשובה? ה' משיב למשה: לאבות התגליתי בשמי א-ל שדי, אבל לבנים, לעם ישראל הנמצא במצרים, אתגלה בשמי הגבוה יותר – ובכוחו של שם זה אוציאם מהגלות ומהסבל אל הגאולה.
עוד באתר:
הרבי מסביר שקיימות שלוש דרגות בהתגלות הקב"ה, והן מקבילות לשלוש תקופות בעם ישראל.
בתקופת האבות, אברהם יצחק ויעקב, שהם הבסיס והיסוד של העם, התגלה ה' בדרגה שאפשרה לקבל כל קושי בקבלת עול ולהגיד 'הנני'. לאחר מכן, בתקופת מתן תורה – זמנו של משה רבנו, התחדשה היכולת לקבלת האור בעזרת חוכמת התורה והמצוות. נוצרה מציאות שבה כל נברא גשמי יכול לקלוט ולקבל את חוכמת התורה, להתקדש ממנה וגם להבין ולשאול 'למה'?
השילוב של "וארא" אל האבות וחוכמת התורה של משה רבנו, מאפשר לנו היום להבין אלוקות, ללמוד חסידות, להתעדן ולהרגיש 'רוחניים' – אך עדיין אין ביכולתנו לחוות את האור. אנחנו עוד לא שם. רק בתקופה השלישית, בזמן הגאולה, נוכל לראות בעיניים הגשמיות שלנו את אור ה' הגדול והמאיר, והוא ייתפס על ידינו בחוש טבעי ובדרגת 'אלוקים' (הדרגה הנמוכה של קליטת הנבראים).
אז נוכל לקלוט תורתו של משיח, "תורה חדשה מאיתי תצא", ונהיה במצב שבו נרגיש את קדושת התורה בכל חמשת החושים האנושיים העומדים לרשותנו.
כיוון שהמשימה היא "להביא לימות המשיח", עלינו לעשות הכול לשם מילוי שליחות זו. כל העניינים הכוללים: תפילה, לימוד, אכילה ושתייה, עבודה ופרנסה, חינוך הילדים ומשחקים, זוגיות וגם שידוכים, כל העיסוקים יהיו חדורים בשליחות הזו – להביא את המשיח לעולם!
השבת אנו מברכים את חודש שבט והרצון להתקשרות למשה רבנו שבדור, באופן שכל המציאות והחושים חדורים בציות להוראותיו, ובפרט להוראה העיקרית: לקשר כל פרט מחיי היום-יום לגאולה.
נזכור כל העת שהמשיח יכול להיכנס בכל רגע, להסתכל על כל אחת ואחת מאיתנו, ולדעת במבט אחד עד כמה השתדלנו לזרז את התגלותו של מלך המשיח… מהרה ייגלה. עבודתנו ועבודת אבותינו בזמן הגלות – היא זו שתביא את הגילוי האלוקי בגאולה העתידה. אז מה עוד את יכולה לעשות כדי "להביא לימות המשיח", ובעצם, למה אנו מחכות? הרי זה תלוי בנו.
—
הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ומגישת התכנית "עניין משפחתי" ב"קול חי".
