בחירות תשע"ט. "החוק הנורווגי הקטן" שנכנס לספר החוקים של מדינת ישראל בתחילת כהונת הממשלה הנוכחית, נחקק כהוראת שעה בלבד ותוקפו פג בתום הקדנציה הנוכחית. המשמעות ברורה – יתכן ובכנסת הבאה יהיה קשה לחוקק שוב את החוק, מהלך שהוביל להוספת נציגות בכנסת, בעיקר בקרב המפלגות החרדיות והדתיות.
כך נכתב בלשון החוק: "חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר רשאי להפסיק את חברותו בכנסת לפי הוראות סעיף זה; הפסקת חברות כאמור תהיה בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת, ויחולו עליה הוראות סעיף 40; הוראות סעיף זה לא יחולו על חבר הכנסת המכהן כראש הממשלה, ממלא מקומו, או ראש הממשלה בפועל".
החוק עוסק אף באפשרות של השר או סגן השר המתפטר, לשוב לתפקידו בכנסת כחבר מן המניין. "על אף האמור, שר או סגן שר שהיה חבר הכנסת והפסיק את חברותו בכנסת לפי סעיף זה וחבר הכנסת שהוא שר או סגן שר, שנבחרו באותה רשימת מועמדים, רשאים להודיע ליושב ראש הכנסת בהודעה משותפת בכתב על חידוש חברותו בכנסת של השר או סגן השר שבחרותו הופסקה ועל הפסקת כהונתו של חבר הכנסת האחר, באותו מועד".
עוד באתר:
בסיום לשון הצעת החוק נכתב: "הוראות סעיפים 23 ,42ג ו–43 לחוק–יסוד: הכנסת, כנוסחם בחוק–יסוד זה, יחולו בתקופת כהונתה של הכנסת ה–20".
החוק נחקק ביזמת שרת המשפטים איילת שקד ובתמיכת סיעות הקואליציה. לאחר חקיקת החוק נכנסו לכנסת חברי הכנסת אכרם חסון, שולי מועלם רפאלי, יגאל גואטה ויעקב אשר.
משמעות הדברים שתוקף החוק מסתיים באופן אוטומטי עם סיום הכנסת הנוכחית. במידה וירצו בכנסת הבאה לחוקק את החוק שוב, ייתכן ולא יהיה את הרוב הנדרש ובכך, יוקטן מספר המועמדים החרדים המשרתים את הציבור בתפקידים הפרלמנטריים.
