בתי כנסת מצאו פתרון מקורי למניעת רעש בעת קריאת המגילה: רמזור שמודיע מתי מותר להכות את המן ומתי אסור. האם זה עובד? בבתי הכנסת בתל אביב בגבעת שמואל ובנווה צוף התנועה זורמת.
אחת הסוגיות המטרידות בימים אלה גבאי ורבני בתי כנסת היא כיצד לעבור את קריאת מגילת אסתר, על רקע רעש הנפצים המטריד כבר מראשית החודש ויותר מזה, הקושי לשמור על השקט בבית הכנסת במהלך הקריאה.
המצווה למחות את זכרו של עמלק מתבטאת בפורים בגרימת רעש משמעותי בעת קריאת שמו של המן במהלך קריאת המגילה. שמו של הצורר מוזכר במגילה למעלה מחמישים פעם, מה שגורם להרבה כאב ראש לבעל הקורא שמנסה להמשיך לקרוא את הפסוקים למרות הרעש הבלתי פוסק.
עוד באתר:
בניסיון להתמודד עם התופעה הוצבו השבוע בכמה מבתי הכנסת רמזורים המורים לציבור מתי מותר להרעיש ומתי אסור. אחד כזה הוצב בבית הכנסת חב"ד במרכז תל אביב, הרב יחזקאל גבירץ , מאגף הפעילות במרכז חב"ד תל אביב מסביר: "חיפשנו גימיק מקורי שימשוך אנשים משינקין ומהאזור להגיע אלינו. קוראים אצלנו את המגילה בלשון הקודש (במבטא אשכנזי), ועדיין רצינו שיהיה משהו מיוחד שלא יראה עתיק. ככה הגענו לרעיון של הרמזור- אור ירוק כשמותר להכות את המן ואור אדום כשצריך להמשיך בקריאה. לפני התחלת הקריאה אנחנו עורכים הכרות בין הרמזור לקהל ומסבירים מתי להשתמש ברעשנים. יש לנו גם ממונה רמזור שכל תפקידו הוא להדליק את הנורה המתאימה בעת הקריאה".
הרמזור בבית הכנסת התל אביבי הוא משולש כך שניתן לראות אותו משלושה כיוונים באולם. רעיון דומה, אם כי קצת פחות משוכלל, יושם גם בבית הכנסת בנוסח 'קרליבך' בגבעת שמואל, שם הותקנו צמדי נורות בצבעים ירוק ואדום בכמה מקומות על מנת שגם בעזרת הנשים יוכלו לדעת מתי להכות את הצורר.
בבית הכנסת 'אוהל חנה' ביישוב נווה צוף שבבנימין, מקפידים צעירי המניין על 'ונהפוכו', כך שהרמזור שהוצב שם, לא ממש עוזר לכוון את התנועה. למראה האור האדום הם משתדלים להרעיש וכשהירוק נדלק הם שקטים כמו כבשים. ועוד מספרים בנווה צוף כי בעל הקורא משתדל לתזמן את הכאת המן לשעה שבה השכנים ביישובים הערבים נוהגים לירות 'יריות שמחה', כך שמחיית זכר עמלק תהיה גם על ידי צאצאיו.
(צילומים: חב"ד מרכז תל אביב ודבורה גינזבורג)
