לא הוועדה: היכן יחליטו האם לפסול את עו"ד בן גביר? \ עקיבא חופי

האם העתירות לפסילת רשימות מלהתמודד לכנסת, הן תעלול יחצני או היגיון מתבקש? | וגם, מה הסיבה האמיתית לעתירות הללו?

כ"ב באדר א׳ תשע"ט, 27/02/19 10:02

א+

א-

מערכת הבחירות הנוכחית לכנסת ה-21 אשר ראשיתה הסתמנה כמשעממת במיוחד אשר הוכרעה מראש כאשר המשחק המרכזי הינו הוזזת מנדט לכאן או לשם בין הגושים, או איך שהגדירו אותה ראשי המפלגות כמערכת שתקבע 'מי יישב לצידו של קינג – ביבי', מתבררת אט אט כמערכת בחירות מאתגרת ומעניינת מתמיד והמשמעותית לעתידה של המדינה הן חברתית הן כלכלית והן ביטחונית כמו גם מבחינת יחסי דת ומדינה, זאת מלבד היותה רווית קונספירציות מפצים וסתם סיבובי יח"צ של המפלגות השונות אשר מקוששות קולות בתוך הגושים.

סיבוב היח"צ התורן לשבוע הנוכחי הוא הניסיון לפסול רשימות מועמדים מלהתמודד, כך סיעת 'הליכוד' עתרה לוועדת הבחירות המרכזית בדרישה לפסול את רשימות 'בל"ד' 'ורע"מ – תע"ל' אשר על חבריה נמנים עזמי בשארה באסל רטאס וחנין זועבי, זאת בתגובה לעתירות סיעת 'מר"צ' 'המחנה הציוני' 'ויש עתיד' לפסול את רשימת 'עוצמה יהודית' אשר על חבריה נמנים מיכאל בן ארי ועו"ד איתמר בן גביר.

וועדת הבחירות המרכזית מורכבת מנציגי המפלגות בכנסת ובראשה עומד שופט בית משפט העליון, במערכת הנוכחית עומד בראש הוועדה השופט חנן מלצר, בסמכות הוועדה לאשר או לפסול רשימות ומועמדים מלהתמודד לכנסת וזאת על סמך קריטריונים המנויים בסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, התנאים לפסילה הינם א. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; ב. הסתה לגזענות; ג. תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל; (ב-2008 הוכנס תיקון לחוק אשר קובע כי מועמד אשר שהה במדינת אויב ב 7 השנים שקדמו להגשת מועמדותו יראה כמי שיש במעשיו תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל כל עוד לא הוכיח אחרת).

על פי חוק, על החלטת וועדת הבחירות המרכזית ישנה זכות ערעור לבית משפט העליון (ערעור בחירות), בערעור כך נקבע בפסיקה יש לפרש את הוראות החוק באופן מצמצם, שכן על אף ההבנה והצורך 'בדמוקרטיה מתגוננת' בצעד דרסטי זה ישנה פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובזכויות יסוד שהינם הזכות לבחור ולהיבחר, וכדברי ביהמ"ש העליון "עילת הפסילה צריכה להיות יעד מרכזי ושליט במצעה או במעשיה של הרשימה, וכי היא מבקשת לפעול לשם מימוש מטרותיה אלו, וההתמודדות בבחירות היא אמצעי לכך" עוד מוסיף השופט שמגר "צריכות להיות ראיות משכנעות ברורות וחד משמעיות לכך כי קיימת עילת פסילה, ולכל אורך הבחינה יש לעולם לזכור כי קיום החירויות עדיף על סיוגן".

היסטורית, מאז קום המדינה בשלושה מקרים בלבד אישר בימ"ש העליון פסילת רשימות, בשנת 65 נפסלה מפלגת 'אל ארד' (פרשת ירדור), בשנת 88 נפסלה רשימת 'כך' (פרשת ניימן) וגם זאת לאחר שניסיון לפסול את הרשימה בשנת 84 לא צלח, ובשנת 92 נפסלה רשימת 'כהנא חי' היורשת של רשימת כך. היינו, נוכחנו לדעת כי פסילת רשימות הינה אפסית, וגם כשזה כבר נעשה על ידי וועדת הבחירות ביהמ"ש העליון הופך את החלטת הוועדה.

אז ככל הנראה סיבוב היח"צ כאמור אין בו ממש ויחלוף בקרוב, הוא עתיד לפנות את מקומו לסיבוב יח"צ שבועי אחר אשר כקודמו אינו נושא בשורה, וזאת עד ליום הבחירות אשר יסתיים המרדף האובססיבי אחר קולות הבוחרים, כי כשאין אג'נדה ממשית להציג לתועלת האזרח בנושאי חינוך, בריאות, רווחה וכו' עסוקים בזוטות, והזקנה במסדרון? שתמשיך לחכות..

—

הכותב הינו משפטן ויועצו של חה"כ מיכאל מלכיאלי