החישוב של נתניהו שאתם לא יודעים עליו \ עקיבא חופי

לפני ימים ספורים נמסר לראש הממשלה בנימין נתניהו ופורסם בציבור, 'כתב החשדות' נגדו. יותר נכון "ספרון" של 57 עמודים לא פחות. פרסום זה נתן את האות לפתיחתו של מחול שדים. מהדורות מיוחדות נפתחו באולפנים ופרשנים מטעם, צצו כפטריות אחר הגשם. כמו גם, קריאות – בעיקר מצד אחד של המפה הפוליטית – להתפטרותו המידית של ראש הממשלה מתפקידו, והתמקדותו בהליכיו המשפטיים.

אז מה באמת עומד לקרות? ובעיקר – מתי? האם קיצו המשפטי – יודגש, בשונה מהפוליטי – של ראש הממשלה קרב ובא?

ובכן, ההליך הפלילי מתחלק לארבעה שלבים עיקריים על ספיחיהם השונים – החקירה, ההעמדה לדין, המשפט, והערעור.

עוד באתר:

לקראת שבת

הפלייליסט לפרשת לך לך: ילדינו מול ילדי ישמעאל

אלי ממונסי

התורה זועקת!

דקה אחרי דקה: כל העדכונים מעצרת הענק בירושלים

פנחס בן זיו

בירכו בפטור

צפו: זה מה שאמר הגר"ד לבחור שנעצר ב'שבעה'

נתי קאליש

יום אחרי

"אני ממש לא יודע איך הח"כים החרדים העזו להגיע לעצרת"

משה אוסדיטשר והרב רמי באבד

א. החקירה – לאחר שהוגשה תלונה או נודע למשטרה על ביצוע עבירה פותחים בחקירה אשר מטרתה לברר את העובדות ולבחון האם בוצעה עבירה ואם כן על ידי מי, איסוף ראיות ובחינתן, תשאולים ועוד. בשלב זה מוגדר הנבדק כחשוד בלבד.

ב. העמדה לדין – בסיומה של החקירה יועבר חומר החקירה לתביעה (הפרקליטות – במקרה של עבירות פשע), אשר תבדוק את חומר הראיות ותשקול את האפשרות להגשת כתב אישום. במידה וחומר הראיות מבסס את ההאשמות וישנה 'אפשרות סבירה להרשעה', יוחלט על העמדתו של החשוד לדין בכפוף לשימוע. בשלב זה משתנה סטטוס החשוד לנאשם.

ג. ניהול המשפט – שלב המשפט כולל הקראת כתב האישום, ניהול פרשת התביעה, ניהול פרשת ההגנה, שלב הסיכומים, הכרעת דין, וגזר דין – במקרה של הרשעה.

ד. ערעור – לאחר סיום המשפט עם מתן גזר הדין, מונחת לצדדים האפשרות להגשת ערעור אשר כולל את כל שלבי המשפט כבערכאה קמא, דהיינו ניהול פרשות התביעה וההגנה, סיכומים, הכרעת דין וגזר דין – שוב, במקרה של הרשעה.

חוק יסוד הממשלה 'הפסקת כהונתו של ראש ממשלה מחמת עבירה' קובע כי "תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי", דהיינו כאשר פסק הדין חלוט ואינו ניתן לערעור. בהליך שלפנינו אנו נמצאים בשלב הראשוני בלבד בו מוגדר הנבדק כחשוד בלבד, עוד טרם נתקבלה התייחסותו לממצאים שנאספו ונתבררה אמינותם. בכל העת הזאת ועד לשלב ההכרעה הסופית תעמוד לו 'חזקת החפות' ככל אדם.

לשם קבלת אינדיקציה אודות השלבים שעוד לפנינו ופרק הזמן אשר יידרש עד שיגיעו לסיומם, ובהתחשב בכך שכל מקרה נדון לגופו על נסיבותיו השונות, נבחן הליכים דומים אשר כמעט זהים במהותם, תוך לקיחה בחשבון את חומרת העבירות ואת מעמדו הציבורי של החשוד.

בעניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, המלצת המשטרה ליועץ המשפטי הייתה להגיש כתב אישום נגדו והיא הועברה בספטמבר 2008. משפטו נפתח כשנה לאחר מכן בספטמבר 2009, כאשר במרץ 2014, דהיינו לאחר כחמש וחצי שנים הורשע אולמרט בפרשת הולילנד וחברת הזרע, בפרשת מעטפות הכסף הוא הורשע במרץ 2015 – לאחר כשש וחצי שנים. כעשרה חודשים נוספים נדרשו לשם הכרעה סופית בערעור בבית המשפט העליון. הווה אומר ההליכים המשפטיים בעניינו, מרישא ועד סיפא, נמשכו מעל לשבע שנים.

כך גם בעניינו של הנשיא לשעבר משה קצב, המלצת המשטרה ליועץ המשפטי הייתה להגיש כתב אישום נגדו והיא ניתנה באוקטובר 2006. רק בספטמבר 2009 החל המשפט (ואף נדרש זמן נוסף בגין הגשת כתב אישום מתוקן לאחר דחיית ההסדר לעסקת טיעון) ובמרץ 2011 ניתן גזר הדין. עוד כתשעה חודשים נדרשו לשם הכרעה סופית בערעור בבית משפט העליון. דהיינו, ההליכים המשפטיים בעניינו לקחו מעל לחמש שנים.

ושימו לב לנקודה נוספת. דו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בחן כל כמה זמן הולכים לבחירות בישראל. מסקנתו? רק 6 פעמים מאז קום המדינה לא הוקדמו הבחירות. כמו כן מאז הכנסת ה-12 שהושבעה בשנת 92, ועד הכנסת ה-20 (הנוכחית) וברצף, שום כנסת לא סיימה את כהונתה במועד. מה שמוביל לעובדה המעניינת כי אורך כהונתה הממוצע של הכנסת בישראל עומד על שנתיים ושבעה חודשים בלבד.

לסיכום – פרק הזמן המשפטי של ראש הממשלה נתניהו, עד לפסק דין סופי בעניינו, צפוי לעמוד על כשש שנים, ובשקלול של ממוצע משך כהונת ראש ממשלה בישראל, אשר עומד על שנתיים ושבעה חודשים לכהונה, מביא אותנו למסקנה ההכרחית כי צפויות לנו עוד שתי קדנציות בממוצע בטרם נראה את ההליך המשפטי מגיע לסיומו.

אהה, ועוד פרט קטן ומעניין לסיום. באוקטובר הקרוב יחגוג ראש הממשלה את שנתו ה-70, לפחות עד גיל 76 הוא בהחלט יכול להיות רגוע.

—

הכותב הינו משפטן ויועצו של חה"כ מיכאל מלכיאלי