בית המשפט העליון עשה היום שימוש בסמכות שהעניקה לו הכנסת, ופסל את ד"ר מיכאל בן-ארי מלהתמודד לכנסת. כן כן, כל מי שמגנה את בית המשפט העליון חייב לזכור, שאת החוק חוקקה הכנסת.
אבל זה לא אומר כלום – בשנת 1993, קבע השופט ברק שעל ראש הממשלה יצחק רבין לפטר את פנחסי מתפקיד סגן שר. זאת, למרות שהעותרים נגד סגן השר לא מצאו שום סעיף בחוק שקובע שיש לפטר סגן שר שיש נגדו כתב אישום, כל עוד לא הורשע. ברק, בלוליינות לשונית מרהיבה, כדרכו, הצליח להפוך לא לכן וכן ללא, וגם בלי שהיה לו חוק להסתמך עליו, פסל את כהונתו של נבחר ציבור.
מאז, כידוע, נטל לעצמו בית המשפט סמכויות רבות נוספות. אם פעם היה צריך איזה חוק לדרוש בו ולדוש בו, היום כבר לא צריך. מספיק שזו "מסורת הפסיקה" או "עקרונות השיטה", וחוקי הכנסת בטלים כלא היו.
עוד באתר:
אבל שופטי העליון מכוונים גבוה. הם כבר לא בשנות ה-90, וכבר מזמן עברו את המהפכה החוקתית שלהם. לפטר סגן שר? הצחקתם! הם עכשיו כבר במגרש של הגדולים. בעוד כחודש ימים צפויים מנהיגי המפלגות, כך אומרים לנו הסקרים, להמליץ על בנימין נתניהו לראשות הממשלה. הנשיא אמור לקבל את ההמלצה.
ואז תגיע העתירה. זה לא "סביר" (או "מידתי" או "נאור" או כל מילה אחרת שימציאו אשפי השפה) שהנשיא ימנה אדם שיש נגדו המלצה לכתב אישום. זה לא דמוקרטי. זה לא מתאים לאופיה של מדינה מתוקנת. יהודית ודמוקרטית. אתם כבר מכירים את הנוסח, נכון?
והנה בג"צ מבטל את החלטת הנשיא, וההפיכה הושלמה.
