משנכנס אדר מרבין בממתקים?

חג פורים מוכר יותר בקרב ילדים כחג הממתקים, משלוחי המנות מביאים עימם אין ספור הזדמנויות להגדיל את רמת הסוכר בדם באופן משמעותי. תזונה בלתי מאוזנת ובעיקר תזונה עשירה בסוכרים עלולה להביא עמה נזקים לשיניים.

בנוכחות סוכרים, חיידקים בחלל הפה מייצרים חומצות הפוגעות בשן, בנוסף, סוכרים מהווים מעין דבק להצמדות חיידקים על פני השן. שילוב של חיידקים ושאריות מזון נקרא פלאק או רובד דנטלי, וכל עוד תתקיים אספקת סוכרים תמשיך להיווצר חומצה אשר תגרום לפירוק רקמת השן, האמייל או במילים אחרות מוקד עששת- חור. מחלת העששת היא מחלה שכיחה ביותר (מעל 90% מאוכלוסיית העולם חולה בה) וזאת למרות שבשלביה ההתחלתיים היא ניתנת למניעה. כיום ידוע כי מדובר במחלה מולטי – פקטוריאלית (מערבת מספר גורמים), התלויה באדם (המאכסן): חומר השן, הרכב הרוק מערכת החיסון וכו', בחיידק: סוג החיידק ומיכולתו לגרום לעששת, בסביבה: סוכר ורמת ניקיון הפה ועוד.

נהוג לסווג את מחלת העששת לפי המיקום בו היא מופיעה על פני השן:

עוד באתר:

גלריית ענק

כינוס היסטורי: "רוצים להשמיד אותנו; למסור את הנפש"

נתי קאליש

חולייה גדולה ומחומשת

תקרית חמורה: 12 מחבלים הניחו מארב ותכננו לבצע חטיפה

שמעון כץ

"טרוף טורף"

טרגדיה: נקבע מותו של העובד שנטרף על ידי נמר ב'תנכ"י'

פנחס בן זיו

יד קלה על ההדק

עדויות: "המשיך לירות גם אחרי שזיהה את הפצוע כיהודי"

אבי יעקב

עששת חריצים- בשיניים טוחנות מוקד עששת יתפתח בעיקר על פני חריצי השן ובשלב מתקדם יותר נבחין במוקד עששתי על פני המשטח הלעיסי (צד השן הבא במגע עם השן ממול).

עששת משטחים חלקים- בילדים ובאוכלוסייה בעלת סיכון מוגבר לעששת למשל עקב תזונה עשירה בסוכרים נבחין לעיתים קרובות בעששת על פני משטחי השן החלקים, צדי השן הפונים ללחי או ללשון, בדרך כלל קרוב יותר לקו החניכיים.

בילדים צעירים – עששת זו נקראת "עששת הגיל הרך" או "עששת בקבוק" ואופיינית לילדים אשר נרדמים בעזרת בקבוק המכיל נוזל ממותק או תינוקות שנרדמים תוך כדי יניקה.

עששת שורשים– בקרב הסובלים מנסיגת חניכיים נחשף השורש ואז הסיכון לעששת באזור הקרוב לשורש השן עולה. סוג עששת זה אופייני בקרב אנשים מבוגרים.

עששת בין השיניים- אינטרפרוקסימאלית- מוקד עששת המתפתח בנקודת המגע בין שתי שיניים סמוכות, זהו אזור שיחסית קשה להגיע אליו בעת ניקוי השיניים, עששת זו ניתנת לאבחון על ידי ביצוע צילומי רנטגן משום שקשה עד בלתי אפשרי לזהותה בעין (וכאשר מזהים בעין המצב כבר חמור).

דרך נוספת לסווג את מחלת העששת היא על פי קצב ההתקדמות:

עששת נעצרת – מתארת תהליך שהתחיל ונעצר. ניתן לראות עדות לעששת בצורת חומר שן כהה וקשה. אך היא אינה פעילה.

עששת דוהרת –  מתארת עששת שמתקדמת מהר, בו זמנית במספר משטחים. נהוג לצפות בעששת דוהרת בעיקר בקרב ילדים.

עלייה ברמת החומציות מובילה ליציאת מינרלים חיוניים משטח פני השן ולהיחלשות השן עד אשר נוצר מוקד עששת. תהליך זה נקרא  דה- מינרליזציה. כיום רופאי השיניים ואנשי המקצוע ממליצים להשתדל ולרכז את צריכת הממתקים על פני פעם או פעמיים ביום מאשר לפזר צריכת ממתקים על פני מספר פעמים ביום. המלצה זו נשענת על עקומת סטפן משנת 1944, שהראתה כי תהליך הדה- מינרליזציה אינו תלוי בכמות הסוכר הנצרכת אלא בתדירות צריכת הסוכרים, כלומר במספר הפעמים שאנו צורכים סוכרים לאורך היום.

דבר מעניין נוסף הוא הגורמים המשפיעים על פרק הזמן בו מתרחש תהליך הדה- מינרליזציה. לגוף שלנו יש מנגנון הגנה טבעי והוא הרוק אך ישנם דברים שאנו יכולים לעשות על מנת לצמצם את זמן הדה- מינרליזציה (בתנאי שלא מעוניינים להפסיק לצרוך ממתקים) ככל האפשר. הדרך היעילה ביותר הידועה המוכרת כיום היא על ידי שימוש בפלואוריד. פלואוריד הינו חומר אשר מצוי במים באופן טבעי בכמויות קטנות ובאופן מלאכותי במשחות השיניים, לפלואוריד תפקיד בחיזוק האמאייל ובהגברת העמידות בפני החומצה. פלואוריד הוכח כמסוגל לעכב את תהליך הדה- מינרליזציה. כיום ישנה המלצה גורפת להשתמש במשחות שיניים המכילות פלואוריד בריכוזים משתנים על פי גיל.

ישנן כיום מספר רב של משחות שיניים המכילות פלואוריד וחשוב לבחור במשחה אשר מכילה ריכוז פלואוריד אופטימאלי. כך למשל ההנחיות כיום לגבי ילדים מעל גיל 6 (ומבוגרים) היא לצרוך פלואוריד בריכוז של מעל 1000 ppm.