באגדה ובהלכה: תענית אסתר

מאת הרה"ג רבי יצחק מאיר ליברמן שליט"א

רב קהילת בשבילי אורייתא – ווארקא, מו"צ בית הוראה הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א.

תענית אסתר

א. ביום י"ג באדר הוא תענית אסתר (רבינו תם כתב אסמכתא לתענית זו מגמ' מגילה ב. י"ג זמן קהילה לכל היא, שהכל מתאספין לתענית אסתר וכו' לומר סליחות ותחנונים לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכין רחמים, וכן מצינו במשה רבינו שעשה תענית כשנלחם בעמלק וכו'. וכ"ה בשאילתות פ' ויקהל. אור זרוע. וכן פירש הטור סי' תרפ"ו).

תענית אסתר מוקדם

ב. כשחל י"ג באדר בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי שהוא י"א באדר (שו"ע סימן תרפ"ו סעיף ב'. מפני שרגילים להרבות סליחות ותחנונים ובער"ש לא יתכן לעשות כן שלא יוכלו לטרוח לכבוד שבת. טור. משנ"ב ס"ק ג'). בשונה מד' צומות שאין מקדימים פורעניות (מגילה ה.) תענית אסתר מקדימים דלא פורענותא הוא, מהרי"ל. וכ"ה בכל בו ואורחות חיים, שתענית זו אינה של צער אלא לזכור שבעת צרה עונה ד' לקוראיו כבימים ההם.

חומר הצום

ג. נהגו כל ישראל להתענות ביום זה (רמב"ם הל' תעניות פ"ה הל' ה'. טושו"ע סי תרפ"ו. לבוש שם סעיף ב: ומפני שאנו מקיימים ימי הפורים לזכר אותו הנס ג"כ צריכין אנו לעשות כמותם בענין התענית והסליחות והתחנונים, כי אם את הטוב נקבל והרע לא נקבל בתמיה וכו').

טעמים נוספים לצום

ד. עוד כמה טעמים נאמרו לתענית אסתר:
א. אולי יבואו לחטא ע"י אכילה ושתי' לכן הקדים ד' תענית שהוא סגולה להנצל מהחטא ומהמקטרגים. וע"י הסליחות ותחנונים מעוררים זכות מרדכי ואסתר (קב הישר, הטעם שגילה המגיד לרב בית יוסף).
ב. מי שאירע לו נס וביחוד נס הצלת נפשות חייב לקבל על עצמו להתענות בכל שנה ביום זה שנעשה בו הנס, ולומר תחנונים וליתן הודאה להשי"ת (יסוד ושורש העבודה).

שם תענית אסתר

ה. התענית נקרא "תענית אסתר" כדי לזכור שהשי"ת רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ד' בכל לבבו, כמו שעשה בימים ההם (טור סי' תרפ"ו. בית יוסף שם. לבוש. משנ"ב תרפ"ו ס"ק ב').

צום אסתר

ו. אבל הצום שאמרה אסתר למרדכי (אסתר ד) וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, היה בי"ד, ט"ו, ט"ז ניסן (מגילה ט"ו. טושו"ע סי' תרפ"ו).

חלשים

ז. בתענית זו, אפשר להקל לעת הצורך, כגון למעוברות או מניקות, ומי שחולה או חלש קצת, אבל אנשים בריאים לא יפרשו עצמם מהציבור (רמ"א שם סעיף ב').

תענית יצערו בפורים

ח. יש שכתב להקל למי שחלש מאוד ועל ידי התענית יצטער בפורים (ס' דעת תורה הביא מתשו' בשמים ראש סי' רל"ט).

חתן

ט. חתן בימי חופתו, י"א שאינו מתענה בתענית אסתר (שע"ת מברכי יוסף תרפ"ו ס"ק ו'. קיצושו"ע קמ"א ס"ק ב'. כפה"ח ס"ק י' מביא דיעות לחיוב ולפטור ומסיק, הלכה רופפת בידך הלך אחרי המנהג, ואם אי אפשר, המיקל לא הפסיד.

יחוה דעת: חתן אינו מתענה. הגר"מ הלברשטאם זצ"ל היה מורה לחתן להתענות אבל אם יש לו איזה מיחוש או חולשה כל שהוא מתירים לו לאכול. וראה עוד שעה"צ ס"ק ט"ז בצום נדחה לכאורה בודאי יש לסמוך ע"ז להקל).

רחיצה. נישואין

י. תענית אסתר מותר ברחיצה (בשונה מג' צומות שבעל נפש יחמיר מרחיצה בחמין, ראה משנ"ב סימן תק"נ ס"ק ו' ובשעה"צ שם ס"ק ח').

ומותר לערוך נישואין בליל תענית אסתר (ראה מג"א סימן תרצ"ו סעיף ח' בענין חופה ביום י"ג. וראה תשו' אבן ישראל ח"ז סי' כ"ח. ראה ספר אורחות חיים ס"ק כ"ה שאינו תענית של צער אלא זכר לתענית אסתר ושד' שומע כל איש כשיתענה וישוב אליו בכל לב).

תפילת שחרית

יא. בתפילת שחרית אומר הש"ץ ענינו בחזרת הש"ץ (טושו"ע סימן תקס"ו). ואומרים סליחות (מהרי"ל. ר"י עמדין. לבוש סעיף ב') וקוראים בתורה "ויחל" כמו בכל תענית ציבור (טושו"ע סי' תקס"ו סעיף א').

תפילת מנחה
יב. בתפילת מנחה קוראים ויחל, ומפטירין דרשו ד' בהמצאו וכו'. בתפילת העמידה אומרים הקהל ענינו בשומע תפילה ובחזרת הש"ץ, בין גואל לרופא. בארץ ישראל הכהנים נושאים כפיהם (שו"ע סי' תקס"ו, וברמ"א שם). השנה שהצום מוקדם, אומרים בתפילת המנחה "אבינו מלכינו".

למנצח על אילת

יג. כל מי שצריך רחמים על איזה דבר שהוא צריך להתפלל, יקח פנאי לעצמו ביום התענית אסתר ולומר תחילה מזמור כ"ב בתהילים למנצח על אילת השחר, ודרשו רז"ל דאסתר היתה נקראת אילת השחר, ואח"כ ישפוך שיחו לפני ד' ולבקש בקשתו ויזכיר זכות מרדכי ואסתר אשר בזכותם יעתר לו הקב"ה ויפתח לו שערי רחמים ויקובל תפלתו ברצון (קב הישר פ' צ"ו).

לימוד שיעור

יד. מהרי"ל לא היה מגיד ההלכה בתענית אסתר מפני שטרודין בהכנת צרכי פורים (סמך לדבר, אין אסתר מגדת) אם לא כשחל פורים ביום ראשון (מהרי"ל. מג"א סי' תרפ"ו ס"ק ג').