כתוב בפרשה "וידום אהרן" אומר אבא שבכל המקרא מופיעה פעמים המילה "וידום" פעם כאן וידום אהרון ופעם נוספת בספר יהושוע "וידום השמש" אומר אבא זה בא לרמז לנו שלהגיע למדרגה של "וידום אהרון" זה דבר יוצא מגדר הרגיל כמו שוידום השמש הוא מאורע יוצא דופן הפועל בניגוד לדרך הטבע.
"ואת החסידה האנפה למינה" אומר אבא החסידה נמנית כאן עם העופות הטמאים ועליה למדנו במסכת חולין למה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות כלומר מעשי חסד עם חברותיה. שואל אבא לכאורה נראים המעשים של החסידה מאוד חיובי ויש לה מידה שראוי מאוד לדבוק בה אז למה היא טמאה? אלא מסביר אבא כשמתבוננים היטב במעשי החסידה אין ללמוד ממנה כי היא דואגת רק לחברותיה ומפלה במעשי צדקה בין אדם לאדם.
שבת שלום ומבורך!
