גם בלי ויתור: לפיד לא יהיה ראש הממשלה // עקיבא חופי

ביום חמישי 21 לפברואר – היום האחרון לסגירת הרשימות – כותרות העיתונים הכריזו על 'דרמה פוליטית'. בני גנץ יו"ר 'חוסן לישראל' ויאיר לפיד יו"ר 'יש עתיד' הודיעו על הקמת רשימה מאוחדת 'כחול לבן', כאשר אליהם חברו שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, כהנהגה מרובעת.

בהודעתם נמסר כי "מתוך אחריות לאומית הוחלט על הקמת רשימה מאוחדת, אשר תהווה את מפלגת השלטון החדשה של ישראל" עוד סוכם על רוטציה בראשות הממשלה, כאשר אם יזכו להקים ממשלה ולהחזיק בה, יכהן גנץ כראש הממשלה בשנתיים וחצי הראשונות ובתום התקופה יחליף אותו לפיד.

הסקרים החמיאו, מרגע המפץ ועד ימים אלו כשבוע טרם הבחירות, הינם מכתירים את מפלגת 'כחול לבן' כמפלגה הגדולה בישראל, כאשר המשחק הינו בעיקר בתוך הגושים ומלווה בתנודות קלות מחוץ לגושים.

השאלה הנשאלת: האם נכון להתחיל ולשנן את המילים 'יאיר לפיד – ראש הממשלה'? האם בוצעה אי פעם בעבר רוטציה על ראשות ממשלה בישראל? ומה קרה בפעם האחרונה בה דיברו על רוטציה?

אז ככה, מבלי להיכנס כלל לדיון בדבר תוקפם של 'הסכמים פוליטיים' ומתוך הנחה שההסכם בוצע כשורה ובליווי משפטי, מבחינה 'חוקית – פורמאלית' אין חיה כזו, רוטציה בראשות הממשלה איננה קיימת בחוק.

במידה וגנץ יהיה מעוניין שלפיד יחליף אותו בראשות הממשלה, יהא עליו להתפטר על מנת לאפשר זאת, התפטרות של ראש ממשלה הינה כהתפטרות הממשלה כולה. סעי' 19 לחוק יסוד:הממשלה קובע "ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה; התפטרות ראש הממשלה – כהתפטרות הממשלה".

או אז נידרש להתחיל ההליך מחדש, היינו הקמת ממשלה חדשה, הנשיא יטיל לאחר היוועצות בראשי המפלגות על מי מחברי הכנסת את האפשרות להקים ממשלה, גם במידה ותוטל המלאכה על לפיד קשה עד בלתי אפשרי לראות את זה קורה, גם אם מאוד ירצה ויכבד את ההסכם חתימתו של בני גנץ איננה מחייבת איש. בנוסף, הסתכלות על הסכמיים פוליטיים מהעבר מלמדת שקל זה לא הולך להיות.

בישראל, פעמיים סוכם בעבר על רוטציה בראשות הממשלה. הפעם הראשונה הייתה בכנסת ה-11, תוצאות הבחירות הפתיעו והיה נראה כי ישנו שוויון בין גוש הימין וגוש השמאל, הנשיא חיים הרצוג הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על שמעון פרס, אשר מצידו הודיע כי לאחר ניסיונותיו אין ביכולתו להקים ממשלת שמאל צרה.

הנשיא, אשר הבין את המצב לאשורו תיווך בין הצדדים והביא להסכם רוטציה בין שמעון פרס ויצחק שמיר תחת 'ממשלת אחדות לאומית'. ההסכם כובד, ואכן פרס הגיש התפטרותו לאחר שנתיים ויצחק שמיר נכנס לתפקידו. אך מבחינה 'חוקית – פורמאלית' היו אלו שתי ממשלות אשר כיהנו זו לאחר זו, מה עוד שזהו לא המצב כעת של שוויון בין הגושים.

בפעם השנייה בה סוכם על רוטציה בראשות הממשלה, היה זה בכנסת העשרים, יצחק הרצוג וציפי לבני סיכמו על הקמת רשימה מאוחדת 'המחנה הציוני' ועל רוטציה בראשות הממשלה, אך סמוך מאוד לבחירות הודיעה לבני כי היא מוותרת זכותה לרוטציה.

כך גם במקרה שלנו, על לפיד מופעל לחץ לוותר על חלקו ברוטציה תוך הסתמכות על סקרים אותם ביצעה מפלגת העבודה, מהם עולה, כי את גנץ מוכנים לדמיין המצביעים כראש ממשלה אך את לפיד ממש לא,  במקרה בו יודיע לפיד כי הינו מוותר על חלקו ברוטציה יתווספו 2-3 מנדטים לגוש מה שיביא להם את הניצחון, כך לטענתם. לפיד מצידו מבהיר שוב ושוב כי אין בכוונתו לוותר על חלקו.

אז הכיוון ברור, גם אם ההיגיון בדרך לניצחון אפשרי לא יפעל, ובמידה ולא יבוצע טריק בדקה התשעים בה יודיע לפיד כי הוא מוותר על חלקו כפי שקרה עם הרצוג – לבני, בכל אופן הדרך של לפיד להיות ראש הממשלה עוד ארוכה ומפותלת אם היא בכלל קיימת.

מכל מקום, לא האיש הוא המאיים זו האג'נדה לפיה הוא פועל ואותה הוא משמיע, אג'נדה אשר כפי הנראה לה שותפים 'ההנהגה המרובעת', אז אם קדנציית לפיד הייתה בעוכרכם, אם גם לכם קיצצו בבשר החי בדורסנות תוך פיזור חיוכים מעושים, אם גם אתם מעוניינים בפריחת עולם התורה וקיום מצוות ועשית ככל אשר יורוך בלי שאלות ועוררין, צאו להצביע!!!