שירו של אבא: מצורע \ יואב דיליאון

בפרשה כתוב "ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאוהלו שבעת ימים.."
שואל אבא אחרי שהתירו למצורע לבוא אל המחנה ולהתערבב עם הבריות מדוע גוזרים עליו לשבת מחוץ לאוהלו 7 ימים נוספים? אלא מסביר אבא שהצרעת באה על האדם בגלל גסות רוח, הכוונה גאווה יתרה ולמדנו במסכת בבא בתרא שמי שיהיר אפילו בביתו לא מקובל. יוצא מכאן שהמצורע חטא בגסות רוח גם מול בני ביתו וכיוון שאלו גרים אתו ביחד הם הסובלים העיקריים מהתנהגותו. ולכן, אומר אבא, נענש המצורע שלאחר השלב הראשון של ההיטהרות הוא רשאי להיות יחד עם בני ישראל אבל עדיין נגזר עליו להיות מחוץ לביתו 7 ימים נוספים.

"והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו"
מסביר אבא שהתורה פירטה המיוחד 3 איברים אלו ראש, זקן וגבות כי הם קרובים אל שלוש העברות שעבר.
את ראשו – לכפר על גסות ההתנשאות והגאווה
ואת זקנו – הן השערות מסביב לפה לכפר על לשון הרע
ואת גבות עיניו – לכפר על צרות העין.

שבת שלום ומבורך!