כמה שעות אחרי הודעת פיקוד העורף ש"בוטלו כל המגבלות שהוטלו על העורף", בצה"ל מתחילים לסכם את האירועים שהובילו בין היתר ליום וחצי של קרבות, לארבעה הרוגים, לכמאה וחמישים פצועים, לכשבע מאות רקטות ולפעילות הרסנית של 21 בתים אצלנו ומאות רבות ברצועת עזה.
ההבנה בצבא כי זה עניין של שבועות עד לימי הקרב הבאים וכי ההחלטה בנוגע לעתידה של רצועת עזה ולשקט או לאי שקט בעזה מונחת לפתחו של הדרג המדיני.
אין ספק.
עוד באתר:
צה"ל שינה ביממות האחרונות בפיקודו של הרמטכ"ל כוכבי את דפוס פעולתו.
ההרס הרב ברצועה ביום שאחרי
התגובה היתה יותר אגרסיבית, היו שלושה סיכולים ממוקדים (דבר שלא היה בחמש השנים האחרונות למאז צוק איתן), חיל האויר פעל להריסת מבנים משמעותיים מבחינת החמאס, היו הרג ופגיעה בלפחות עשרה מחבלי הג'יאהד האסלמי ובסך הכל 30 הרוגים ביממה וחצי, פגיעה קשה בבתי פעילים ובמנהרת טרור של הגא"פ.
סיכול ממוקד למחבל רכוב על אופנוע:
לצד זאת הראתה מערכת כיפת ברזל יכולת מדהימה, במהלך הסבב יירטה עשרות מטחים שנורו בו זמנית כשאחד שלא יורט הביא למותו של האזרח מאשדוד (מתוך 240 יירוטים בסך הכל).
מבצע "גן סגור" הביא למערכה עצימה יותר, לשינוי במדיניות האש (הרבה יותר מדוייקת ומוכוונת) וכל זאת תוך סיכון הולך ועולה מבחינת חיל האויר ובמיוחד מהחשש לירי טילי כתף כנגד מסוקי הקרב שהיוו חלק חשוב במערכה ואף היו נסיונות להפילם.
בצד כל אלו צריך להבין את הצד השני.
החמאס מחפש כל העת הסדרה בנסיון לבסס את שלטונו ולעמוד מחד מול ההמון שרואה את האביב הערבי ומוכן לעימות מול הארגון שכבר למעלה מעשר שנים לא נותן לו כל תקוה ומאידך ארגון הג'יהאד שלא רואה סיבה לפרגן לחמאס כשהוא מחוץ להסדרה.
בצבא מבינים גם שהחמאס השתפר. לירות בתוך כמה דקות 117 רקטות זה נסיון לאתגר (כאמור) את כיפת ברזל להטיל למערכה רחפנים, מלחמת סייבר (שנגדעה באיבה בצורה מושלמת) וגם בייצור טילים כבדים יותר זו התקדמות.
ועם כל זאת, החמאס רואה שינוי במדיניות הישראלית שפעלה שלא כצפוי מבחינתו והיה מוכן לסגור את האירוע כבר אתמול בבוקר. אבל המציאות מוכיחה שגם שאתה מוכה וחבול בתוך פרק זמן קצר הסביבה תלחץ שוב, ההפגנות יחזרו וימי הקרב הבאים (או מלחמה רחבה יותר) הם רק עניין של זמן.
צפו בסיכום הפצצות צה"ל ברצועה:
