שלושה שבועות לפני כ"ח באייר תשכ"ז, צוין יום העצמאות הי"ט למדינת ישראל. היה זה יום שני בשבוע.
עוזי נרקיס, אלוף פיקוד מרכז באותה תקופה, מספר על יום זה בספרו "אחת ירושלים": ערב יום העצמאות תשכ"ז סיירתי לאורך הקו העירוני עם חיים גורי. עברנו משכונה לשכונה מעמדה לעמדה והתעכבנו בצפון תלפיות. שאלני גורי: "אמור, עוזי, כמה זמן נוכל להמשיך לחנך את ילדינו על התנ"ך, וארץ התנ"ך נמצאת רובָּה מחוץ להישג ידינו... האם ויתרנו עליה"?
בשאלתו ביטא את אשר כרסם בליבי במשך שנים. עניתי: "לעיתונאי שבך אין אלוף הפיקוד יכול להשיב רשמית. אך אוכל לומר לך – לא ויתרנו. מותר לשאוף, מותר לקוות, מותר לחלום"...
עוד באתר:
הרמטכ"ל יצחק רבין קיבל הודעה מודיעינית שצבא מצרים נכנס לחצי האי סיני והתמקם לאורך הגבול (למעשה, הכרזת מלחמה). מכאן והלאה התגלגלו האירועים במהירות. נשיא מצרים נאצר סגר את מיצרי טיראן. סוריה וירדן חברו למצרים בהסכם נגד ישראל. ישראל שילבה כוחות לממשלת אחדות לאומית, לראשונה מאז קום המדינה. המדינה נכנסה לתקופת המתנה וחרדה מהבאות.
ושלושה שבועות אח"כ ב- כ"ח באייר, תשכ"ז, 09:30 - אל"מ מוטה גור ז"ל, מפקד חטיבת הצנחנים, צופה מהר הזיתים אל הר הבית ואומר למפקדי הגדודים: "אנו עולים על העיר העתיקה, אל הר הבית ואל הכותל המערבי. אלפי שנות היסטוריה התפלל העם היהודי לשעה הזו."
10:00 - הצנחנים נכנסים אל העיר העתיקה דרך שער האריות ועולים להר הבית. 10:05 - מוטה גור מודיע ברשת האלחוט "הר הבית בידינו". ראשוני הצנחנים מגיעים אל הכותל המערבי, והמ"פ יורם זמוש מניף מעליו את דגל ישראל. בין הראשונים שהגיעו לכותל המערבי היה הרב הראשי לצה"ל, האלוף הרב שלמה גורן זצ"ל כשבידו האחת ספר תורה ובידו השנייה שופר. משהגיע לכותל תקע בו ובירך "שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה". בתוך שעות אחדות החלו לבקר בכותל כל ראשי העם, רבנים, אלופי צה"ל ושרים.
רחבת הכותל המערבי אז לא הייתה אלא סמטה צרה שכל אורכה אינו אלא 28 מ' ורוחבה 3.60 מ' בלבד. הצפיפות הייתה רבה אך השמחה גדולה. לקראת חג השבועות, הוא הרגל הראשון, ימים אחדים לאחר שחרור ירושלים, נעור החשש שמא תהיה הרחבה צרה מהכיל את המוני בית ישראל שיבואו לפקוד את ירושלים. אל"מ שלמה להט (ציץ') מושל ירושלים וסגנו סגן אלוף שמואל אלבק הציעו לרשויות האזרחיות להרוס את שכונת המוגרבים הצמודה לכותל המערבי ולהכשיר את השטח לרחבת תפילה גדולה.
טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, שכנע את ארגון הקבלנים לעשות את העבודה וקבלני ירושלים הרסו בהתנדבות את בתי השכונה הרעועים (תושביהם פונו בהסכמה לדיור חלופי) והכשירו רחבה לקליטת המתפללים. על מלאכת הפינוי ניצח קצין ההנדסה סרן איתן בן משה.
בשבועות כבר המה המקום עם 200,000 בני אדם שבאו לפקוד את הכותל המערבי. אני זכיתי והייתי אחד מהם.
