ברק בעיניים \ דוד חכם

כניסתו המחודשת של ברק לזירה הפוליטית, הפרנויה של ליברמן – התעלמות – מתרחשת ומשהו שאדון לפיד לא מפנים | דוד חכם מסכם שבוע

אפרים דוד

כ"ה בסיוון תשע"ט, 28/06/19 04:15

א+

א-

ברק Former Defense Minister Ehud Barak speaks at the Labor party main conference in Tel Aviv, on December 22, 2017. Photo by Flash90 *** Local Caption *** ??? ???? ?????? ????? ?????? ????? ????? 2018 ??????? ???????? ??? ???? ???? ????? ???? ???

ברק של תקווה
חזרתו הרשמית של אהוד ברק לחיים הפוליטיים, הכרזתו על הקמת מפלגה חדשה, אמורים לעודד ולהפיח תקווה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו דווקא. ברק, שבשנים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה שמענו ממנו רק בציוצים ברשתות החברתיות ובראיונות מידי פעם יכניס רוח חיה. מערכת הבחירות הנוכחית (יהיו בחירות, כל השאר ספינים) רדומה. היא רדומה בעיקר כי הציבור בכלל עוד לא תפס שהולכים לבחירות שוב פעם. המערכת הזו רדומה כי כולם מאמינים בכוחו של הקוסם ביבי שהוא ישרוד גם את זה. מערכת הבחירות הזו רדומה עד כדי כך שהמפלגות בגוש ימין מרשות לעצמן לא ללמוד לקח ומתקוטטות על ביצה שלא נולדה. הן רדומות ברמה שהן לא פותחות את מהדורות החדשות כמעט, לא בכותרות הראשיות של העיתונים. ואחרי כל זה, בא אהוד ברק השבוע והכניס רוח חיה למערכת הבחירות הזו. נתחיל בזה שברק לא יתמודד עד הסוף במסגרת מפלגה שלו באופן עצמאי.

ברק שעשה כמה דברים בפוליטיקה, הספיק להיות כאן ראש ממשלה. השתלט על מפלגת העבודה וכיהן שר ביטחון אצל נתניהו, פירק את מפלגת העבודה ויחד עם כמה חברי כנסת שם שהאמינו לו הקים את מפלגת העצמאות שלא רצה. ברק יודע לקרוא נתונים. הוא יודע שאם הוא רץ לבד הוא יתבזה ברמות של סכנת אחוז חסימה. במפלגת העבודה הגוססת ממילא לא מיהרו לפתוח לו את הדלת, אז מה עושים? פשוט מאוד, מודיעים על הקמת מפלגה, משדרים לגנץ ולפיד וגם למפלגת העבודה כוונות רציניות, עכשיו כל שנותר זה לראות מי יקנה את הסחורה שקוראים לה אהוד ברק. ייתכן, וברק יחבור למפלגת העבודה (במידה ואיציק שמולי ייבחר שם ליו"ר). ואולי בכלל ברק יחבור למרץ, או לכחול לבן.

בכל מצב חזרתו למגרש הפוליטי היא מתנה לנתניהו. אסביר למה, ציבור המצביעים למפלגות בגוש הימין לא נמצא בהיסטריה מחשש לעליית ממשלת שמאל. ועדיין, אהוד ברק כראש ממשלה לשעבר זה אמור כדי להדליק נורות אזהרה לציבור הימני בישראל. אם לא יתעוררו בזמן, אזי מה שראינו השבוע בסקר של קמיל פוקס ייהפך למציאות. בסקר הזה ראינו את גוש הימין יורד ל 55 מנדטים, מול 65 לגוש השמאל. כדי שכל זה לא יקרה במציאות, צריך את אהוד ברק כדי שיכניס רוח חיה לשני הצדדים.

ההתעלמות מליברמן
לפני כשבוע וחצי, אחרי אינספור של התקפות מצידו של איווט ליברמן על נתניהו וכן להיפך, החליטו בליכוד להתעלם ממנו. כך גם המפלגות החרדיות. והשתיקה הזו כבר נותנת את אותותיה. אם יתמידו בכך, אפשר שאיווט ליברמן ימצא את עצמו במוצאי הבחירות אל מחוץ לכנסת הבאה. אם רק עד לפני כמה ימים היה נדמה שליברמן יוביל את מערכת הבחירות הנוכחית, עכשיו הוא לאט לאט שוקע ודועך. הוא דועך בגלל השתיקה. ההתעלמות הזו ממנו לא תיטיב עימו.

סביר להניח ששוב מערכת הבחירות תעסוק בנתניהו כן או לא, כלומר שמאל או ימין. את מי יעניין בדיוק אם תהיה מפלגת ימין חילונית של אביגדור ליברמן, כשהגדולים רבים בינהם בוודאי שזה לא יעניין איש. טוב עשו ראשי המפלגות החרדיות כשיישרו קו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא ליברמן. אם יש משהו שהיה רוצה אביגדור ליברמן עכשיו זה עימות פומבי עם המפלגות החרדיות. האיש שלא הפסיק לשתף פעולה בכל נושא כמעט עם המפלגות החרדיות, ליברמן היה מגיע לשמחות של אישי ציבור חרדים ומתקבל בכבוד השמור לליברמן. ואילו עכשיו, בניסיון לקושש קולות של מצביעי יש עתיד (כחול לבן) וגם אולי לקחת כמה קולות מהליכוד הוא הפך את הציבור החרדי לשנואי נפשו. מה שקורה עכשיו מסביב, עם חזרתו של אהוד ברק לפוליטיקה יחד עם ההתעלמות המוחלטת ממנו אצל המפלגות החרדיות זהו חלום הבלהות של ליברמן.

נכון, הוא עדיין מקבל שישה ושבעה מנדטים בסקרים, אבל אחרי הבחירות האחרונות לסקרים אלו אין שום ערך. מה שנקרא בחירות לחוד, וסקרים לחוד. אין שום קשר בין הסקרים המתפרסמים היום לבין התוצאה בקלפי. ליברמן טעה כשנתן הצהרות לבלי סוף מאז הוא החליט שלא לתת את ידו להקמת ממשלתו של נתניהו. הוא דיבר ושוב דיבר, ונהנה מכך שכלי התקשורת עטו על ראיונותיו כמוצאי שלל רב. את זה עושים בסיומה של מערכת בחירות או בשיאה, בטח ובוודאי שלא בתחילת של מערכת בחירות מנומנת שהציבור מגלה כלפיה אדישות רבה. יש לקוות, לשקט שיימשך מצידן של המפלגות החרדיות לא משנה מה יגיד ליברמן. אם זה אכן יימשך כך הוא (ליברמן) יהפוך להיות היסטוריה בפוליטיקה הישראלית.

ברצון רב
השבוע הנחתי אירוע הוקרה למתנדבי השירות האזרחי החרדים. באירוע הזה השתתפו קהל חרדי גדול שתורם מזמנו ומרצונו החופשי בכל מיני גופי חירום. החל ממגן דוד אדום, ממשיך באיחוד הצלה, מגב, לב מלכה ועוד… במהלך האירוע, הסתובבתי ושאלתי חלק מהמתנדבים מה גרם לכם לבוא ולהתנדב? כמעט כל התשובות שקיבלתי היו בסגנון הרגשנו מחויבות, תחושה של שותפות, ועוד תשובות בסגנון הזה.

הנה משהו שאדון יאיר לפיד לא מבין, או שהוא בכלל לא רוצה להבין. את הציבור החרדי אי אפשר לגייס בכפייה. אותם אלו שבאו להתנדב עשו זאת מרצונם החופשי ולא בגלל סנקציות כאלו ואחרות. אנא, הנח להם לבחורי הישיבות הלומדים תורה להמשיך לשבת וללמוד, מי שירצה לשרת ולהתנדב יעשה זאת ברצון רב ובחפץ לב. ההסתה שלך נגד הציבור החרדי כבר לא כל כך עובדת, גם לא בציבור שבוחר בך. חפש טרמפים חדשים עליהם תעלה אם הם יהיו מעוניינים לקחת אותך טרמפ. את הציבור החרדי אתה לא תחנך. לציבור החרדי יש את גדולי התורה שהם, ורק הם יקבעו את הדרך בה נלך.

הטור פורסם בשבועון "כל ישראל" מבית "קו עיתונות דתית"

תגובות