תוכנית חומש להורדת הרגולציה: חיסכון של 49 מיליון ימי המתנה בשנה

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום לממשלה את ספר הפחתת הנטל הרגולטורי השנתי. מ"מ מנכ"ל משרד רה"מ רונן פר  ץ סקר בפני השרים את עיקרי העשייה. בספר 58 תכניות של משרדי הממשלה השונים, שיובילו לחיסכון ישיר בעלויות למשק של כ-1.5 מיליארד ₪ בכל שנה, ויביאו לחיסכון בימי המתנה לאישורים של למעלה מ-7 מיליון ימים בכל שנה.

הספר כולל תכניות של 12 משרדים ו-3 רשויות (רשות המיסים, הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן ורשות התחרות). התכניות גובשו על ידי משרדי הממשלה השונים ורוכזו על ידי משרד ראש הממשלה. במסגרת התכניות נבחנה הרגולציה הקיימת במגוון תחומים, בין היתר, כ-40 רישיונות והיתרים מסוגים שונים, 10 תהליכי ייצוא וייבוא ונבחנו הסדרתם או רישומם של כ- 13 מקצועות.

במסגרת התכניות המפורטות בספר, יבוטלו או יופחתו מעל ל- 50 דרישות (כגון: ביטול הדרישה לרישיון ובחינה לעיסוק במקצוע תיווך המקרקעין, ביטול דרישות סף לקבלת רישיון לחברת ליסינג, למשל הדרישה לבעלות מראש על מספר כלי רכב, ביטול דרישות מבניות אשר קונדיטוריות קטנות נדרשו לעמוד בהן, אשר היו זהות לדרישות החלו על קונדיטוריות גדולות ועוד); ויתבצעו יותר מ-50 תהליכי דיגיטציה בממשלה (כגון: מעבר לביצוע בחינות הסמכה באופן מקוון, שליחת אישורי תשלום מיסים על עסקה שבוצעה בטאבו ועוד).

עוד באתר:

לדוברי אידיש

הנערה שברה סמארטפון; אחיה בישראל ניצל מפיגוע

פנחס בן זיו

מקומם

הנדרס בהפגנה נאלץ להגיע למשטרה על אלונקה

שמעון כץ

כתב אישום

תיעוד מהאוויר: עלו על מיניבוס ועצרו את החמוש

גדי פוקס

שיחה היסטורית

הזמר שהחליף את שמו בהשראת מרדכי בן דוד

מנחם טוקר

התכניות הללו הן חלק מתכנית החומש הממשלתית להפחתת נטל הרגולציה, אשר בצירוף עם הצעדים עליהם הוחלט בשנתיים הקודמות צפויה להביא לחיסכון מצטבר שנתי קבוע של למעלה מ-4 מיליארד ₪ ולמעלה מ-49 מיליון ימי המתנה.

השיפור המשמעותי ברגולציה במדינת ישראל בא לידי ביטוי במדד הרגולציה שפרסם בשבועות האחרונים ארגון ה-OECD. מדד ה-PMR (product mוליהarket regulation) מתפרסם פעם בחמש שנים, כאשר בפרסום בשנת 2013 דורגה מדינת ישראל במקום הלפני האחרון, בין טורקיה למקסיקו. במדד העדכני שהתפרסם כעת קפצה ישראל 16 מקומות במדד תוך שהיא עוקפת מדינות מתקדמות רבות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה: "עודף רגולציה מעלה את יוקר המחיה. כי אם אתה לא יכול לייבא חופשי קורנפלקס, אז אתה משתמש בקורנפלקס המקומי שהוא יקר יותר. לכן, כשאתה מוריד את הרגולציה, אתה מפחית את העלויות – ובסוף זה מתגלגל לכיס של הצרכן.

אנחנו נמדדים על ידי ארגון ה-OECD ואנחנו רואים את הדבר הבא: בשנת 2013, מתוך כל מדינות ה-OECD אנחנו היינו ליד המקום האחרון, זאת אומרת שהיינו בעודף רגולציה. מי שהייתה לצדנו והייתה פחות טובה מאתנו – זו הייתה טורקיה. אני הקמתי ועדת שרים לקיצוץ הרגולציה והבירוקרטיה שאני עומד בראשה. אני עומד בראש ועדת שרים לעניין יוצאי אתיופיה, ועדת שרים לנושא הביטחון – הקבינט המדיני-ביטחוני ובראש מעט מאוד ועדות.

עברו חמש שנים וה-OECD פרסמו דוח חדש לפני ימים אחדים. היינו כמעט אחרונים, ועכשיו קפצנו 16 מקומות. אין דבר כזה. קפצנו בשנת 2018 למקום ה-18 וכעת משמאלנו פינלנד. אני לא מסתפק בזה, אני רוצה עוד קפיצה קדימה. אני לא רוצה להיות במקום טוב באמצע, באמצע זה לא מקום טוב. אני רוצה להיות אחת המדינות הפחות בירוקרטיות, פחות רגולטוריות בעולם, משום שהדבר הזה פירושו כסף לכיס של הצרכן.

בשנה האחרונה הפעילות שעשינו חסכה לצרכן ולמדינת ישראל מיליארד וחצי שקל. לאורך כל התקופה הקפיצה הזו חסכה למעלה מ-4 מיליארד שקל. אנחנו נמשיך במהלך הזה, ונקבל היום סקירה בישיבת הממשלה בנושא צמצום הרגולציה. זוהי פעולה מבורכת, סמויה מן העין, אבל מורגשת בכיס".

מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ: "מדיניות של רגולציה חכמה, המבוססת מחד גיסא על הגברת האפקטיביות של הרגולציה ומאידך גיסא על הפחתת הנטל הרגולטורי באה לידי ביטוי באופן ישיר בהגנה על ערכים חברתיים, הורדת יוקר המחייה ושיפור הסביבה העסקית ומשום כך היא אחת מיעדיה המרכזיים של הממשלה. בארבע השנים שחלפו מאז תחילת תכנית החומש להפחתת הנטל הרגולטורי משרד ראש הממשלה, יחד עם שאר המשרדים, משקיע משאבים ומאמצים רבים להשגת יעדים אלו".