"השיב את חמתי מעל בני ישראל" (כה, יא) מבאר הגר"א: כידוע, בני ישראל תרמו מכספם במדבר "מחצית השקל". המילה "מחצית" בנויה כך שהאות צד"י באמצע, והאותיות הסמוכות לה (מימין ומשמאל) הן חי"ת ויו"ד (יחד- חי) והאותיות הרחוקות ממנה, בקצוות המילה, הן מ"ם ותי"ו (יחד- מת) בכך יש רמז, שהצדקה (המסומלת באות צד"י) מקרבת את החיים ומרחיקה את המיתה (ולכן האותיות "חי" קרובות אליה והאותיות "מת" רחוקות ממנה), כמו שנאמר "צדקה תציל ממוות". והנה, במילה "חמתי" (המופיעה כאן בפסוק בפרשת פנחס), הסדר הוא הפוך: האותיות "חי" רחוקות זו מזו וממוקמות בקצוות המילה, ואילו האותיות "מת" קרובות וממוקמות באמצע המילה. שכן, החימה שהתעוררה נגד עם ישראל בגלל מעשיהם, הביאה למגיפה ולהיפוך המצב שלעיל (דהיינו, מצב ה"מחצית", שבו אותיות ה"חי" הן האותיות הקרובות). כאשר פנחס עשה את מעשהו, פסקה המגיפה, וכך הביאה פעולתו לתוצאה של הרחקת המוות וקירוב החיים. ולכך רומז הפסוק כאן: "השיב (החזיר) את חמתי" - הוא החזיר כביכול את האותיות ("חמתי)" לסדרן הראוי - ממצב של "חמתי" למצב של "מחצית", כמתואר לעיל. כשם שצדקה מצילה ממוות, כך פנחס במעשהו הציל את בני ישראל ממוות. על פי זה מבאר הגר"א את הפסוק בתהלים (מזמור קו, פס' ל-לא( " ויעמוד פנחס ויפלל, ותעצר המגפה, ותחשב לו לצדקה" - מעשהו של פנחס, פעל את אותה פעולה כפי שעושה הצדקה- מקרבת את החיים ומרחיקה את המיתה.
-- "וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים" (כח' ט("לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" (כה, יב) בספר התורה כותבים את האות ו' של המילה "שלום" קטועה מדוע?
"בעל הטורים" ביאר שבא לרמוז שכאילו אות ו' איננה ולכן המילה נקראת "שלם" וביאור הדברים כי כידוע "פנחס" הוא "אליהו" וכתוב בנביא "הנה אנוכי שולח לכם את "אליה" הנביא חסר ו' ואילו אצל יעקב אביהו כתוב וזכרתי את בריתי "יעקוב", עם ו' משום שנטל יעקב ו' מאליהו עד שיבוא עם המשיח ויגאל את בניו, וזה מה שכתוב "יגל יעקב "ישמח" ישראל ישמח אותיות "משיח" דהיינו שישמח לימות המשיח ויחזיר את הו' ויהא אליהו שלם וזה מה שרמז לו "את בריתי שלם".
עוד באתר:
ורבינו יוסף חיים בספרו "הבן איש חיל" ביאר באופן אחר דאיתא במדרש (פדר"א פכ"ט) שאליהו הנביא קיטרג על עם ישראל כשאמר "כי עזבו בריתך בני ישראל" ונענש שבגלל זה יבוא לכל ברית מילה שעושים בני ישראל, ויעיד עליהם שמקיימים, לכאורה קשה מה עונש יש בזה? וביאר החיד"א בשם המהרי"ץ שבאותם זמנים שאליהו יורד לבריתות הוא מפסיד את החידושים שנאמרים במתיבתא דרקיעא, וכיון שפנחס הוא אליהו רמז לו באות ו' המרמזת לברית (שהיא יסוד)שיהיה קטוע בשעת הבריתות ממתיבתא דרקיעא.
וביאר עוד באופן אחר שידוע שפנחס לפני זמנו של דוד המלך נתעלם מן העין, והתבודד במדברות ובמערות במקום שאין בני אדם מצויין, ועסק בתורה לבדו, ואחר כך בימיו של אחיה השילוני נתגלה ובא לעם ישראל בשם חדש "אליהו" וחוץ מאחיה והנביאים אין אדם מכירו שהוא פנחס ואחר כך עלה בסערה השמיימה, ופירשו חז"ל את הפסוק הנני נותן לו את בריתי שלום היינו חיי נצח , אולם כאן בא לרמז שיהיו קטועים בגלל הו' הקטועה.
ורבינו החיד"א בספרו "פתח עיניים" הביא בשם רבי אברהם מדינה מרבני מצריים חידוש נפלא, כי יש מחלוקת כמה ניסים נעשו לפנחס באותה שעה שהלך להרוג את זמרי יש אומרים עשרה ניסים ויש אומרים יב' ניסים בגמרא כתוב שישה ניסים, וכו כתב החיד"א שכולם רמוזים בו' הקטועה, כי יש מחלוקת בהלכה כיצד כותבים את הו' הקטועה בספר התורה, יש אומרים שכותבים אותה כמו אות י' וזה לשיטת האומרים עשרה ניסים, ויש אומרים ו' חתוכה דהיינו כמו שתי ווים, וזה לשיטת האומר 12 ניסים, ויש שיטה שיש לכתוב כמו כל אות ו' רגילה והיינו לאותה שיטה שנעשו שישה ניסים לפנחס.
שבת שלום ומבורך!
