הסימנים הראשונים שהצטברו במערכת הביטחון על התבססות איראנית על אדמת עירק, החלו כבר לפני מספר חודשים ולמעשה עם ההבנה שעידן המדינה האיסלמית (דאע"ש) במתכונתה הנוכחית הסתיים. אז הבינו במערכת הבטחון שמליציות אירניות תופסות שטחים שהיו עד אז נחלת ארגון הטרור ובמיוחד, לא הרחק מגבול עירק סוריה.
הבסיס האמריקני הגדול באזור מזרח עירק בעין אל אסד, דיווח לא אחת על הגעה של עוד ועוד כוחות לאזור, או בלשונם-מיליציות.
צריך להבין, כשמדובר במילה מילציה ההטעיה יכולה להיות גדולה. זו אינה כנופית פורעים המונה כמה עשרות או מאות בני אדם. במקרה של המילציות האירניות מדובר באלפי חמושים בכל אזור כשיחד מספרם קרוב לחמישים אלף ובעת פקודה הם יכולים לנוע במהירות הן לתוך סוריה ובמקרה הצורך גם לתגבר את החיזבאללה בלבנון.
עוד באתר:
זו הסיבה ששיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל לארצות הברית יחד עם מדינות נוספות, הוביל למסקנה שמתפתחת כאן חזית נוספת שאותה יש לגדוע. אם אכן נכונים הפרסומים שישראל היא זו שתקפה בעשרה הימים האחרונים פעמיים על אדמת עירק( וראש הממשלה נתניהו רמז על כך בסרטון שהוציא), הרי שמדובר בהרחבת שטח הפעולה של בנות הברית.
זאת לדעת, אבל לא רק ישראל צריכה לפעול במרחב הזה. הוא מהווה איום גם על הבסיסים האמריקניים באזור,על ערב הסעודית ועל גורמי אופוזיציה בעירק כולל הכורדים. לכן, תהא אשר תהא מהות התקיפה או מבצעיה, לפי הפרסומים הזרים, יש לכך השלכה על כל המרחב שרק הולך ומתרחב וישראל היא חלק ממנו.
אם הצלחנו למגר את הנוכחות האירנית בסוריה או לפחות להרחיקה ולהקטינה הרי שהמשימה הבאה היא על אדמת עירק שם לא רק המרחק גדול יותר, גם המורכבות במדינה הזו סבוכה הרבה יותר ודרוש כאן תיאום מאד הדוק עם האמריקנים ובעלי בריתם. וזו רק ההתחלה.
