"ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה" (יא' כו') ישנם כמה דקדוקים בלשון הפסוק: א. מדוע התחיל בלשון יחיד "ראה", וממשיך בלשון רבים "לפניכם". ב. מהי ההדגשה "ראה אנכי נותן" לכאורה פשוט ש"אנוכי" נותן. ג. מדוע אמר ״אנכי נותן״ לשון הווה היה צריך לומר נתתי לשון עבר. ד. מהו שאמר ״אנכי נותן לפניכם״ היה צריך לומר ״לכם״. ה. מהו שאמר ״היום״.
אלא ביאר הגר״א זצ׳׳ל, התורה מלמדת אותנו כאן דרכי העבודה לבעל תשובה, להלחם כנגד טענות היצר. דהנה היצה״ר אינו נותן לאדם לחזור בתשובה, ובא אליו בטענות: כיון שרוב ימיך בחרת בדרך הרע, וחטאים רבים עשית, אין לך תקנה ואין באפשרותך מעתה לבחור בדרך הטוב ולשוב בתשובה. לכך אמר הכתוב נותן לשון הווה, אמר הקב״ה אפילו עד יום המיתה הברירה בידך לבחור בדרך הטוב ולשוב בתשובה.
אמנם עדיין יש טענה ליצה״ר, הכיצד תשוב בתשובה ותבחר בטוב, הלא רובצים עליך שקים מלאים עוונות ואיש רשע הנך, ומה תועיל לך התשובה. אמר הכתוב ״היום״, לומר שבעל תשובה נחשב כקטן שנולד, ומעתה נקי הוא מכל חלאת עוונותיו. אלא שכעת יאמר האדם כיצד אשוב בתשובה ומעתה לא אחטא עוד, וכי בכוחי להלחם נגד היצר שכופה אותי והורגלתי לשמוע לו. על כן אמר הכתוב ״אנגי נותן לפניכם״ פירוש אנכי אהיה עמך בכל דרכיך ואין לך לירא ממנו, כמאמר חז״ל ־ יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום והקב״ה עוזרו.
עוד באתר:
ושמא יאמר האדם אולי אינה טובה הדרך שמוליך אותי היצר הטוב, ואולי דרכו של היצה״ר הוא הטוב, ומדוע לא אבחר בדרכו? על זה אמר הכתוב ״אנכי נותן לפניכם״, אין אני מכריח אתכם לבחור בדרך הטוב, אלא מציע אותה לפניכם, והבחירה בידכם. וזה לכם האות כי דרך טובה היא. כי דרך המוכרים היא כאשר יש להם סחורה טובה אינם מרצים ומשדלים את הלקוחות לקנותה, רק כאשר מדובר בסחורה גרועה הם משכנעים ומשדלים את הלקוחות שיקנוה, וכיון שיצה״ט לא משכנע לבחור בו כמו היצה״ר אשר אינו פוסק לשכנע בכל מיני תחבולות לבחור בתענוגות עוה״ז, סימן מובהק הוא כי דרך יצה׳׳ט היא הטובה.
ואם אמור יאמר האדם, איך אשוב לבדי בתשובה בזמן שכל העולם חוטאים, וכי אני לבדי אברר לי דרך הטוב מי אני...ז על זה אמר הכתוב "ראה" בלשון יחיד, התבונן אתה לבדך במה שאנכי נותן לפני כל באי העולם ותבחר בטוב ואל תשגיח על העולם כולו.
*** "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" (טו, יא)- במס' שבת (דף ס"ג ע"א) מביא שמואל ראיה מפסוק זה ("כי לא יחדל אביון"), שאף בימות המשיח לא יבטל עולם ממנהגו וימשיכו להיות עניים ועשירים. וכל זה לפי שמואל, אך ר' חייא בר אבא שם חולק על שמואל, כפי שמובאת לשונו בגמ' שם, "כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא, עין לא ראתה, אלוקים, זולתך". דהיינו, ר' חייא בר אבא מדגיש שכל הנבואות שהתנבאו הנביאים, הכוללים שלווה והפסקת מלחמות וכו' (לא ישא גוי אל גוי חרב וכו'), יתקיימו בימות המשיח. נמצא, שלפי ר' חייא בר אבא אכן ישתנה מנהגו של עולם בימות המשיח. הלחם משנה, על הרמב"ם הלכות תשובה פרק ח' הלכה ז', כותב שגם הדעה השניה, דהיינו ר' חייא בר אבא, מודה בכך שלא יהיו שינויים ניסיים בימות המשיח, וכל המחלוקת היא בנוגע לשינויים שאינם ניסיים, כגון- ביטול העוני, שלפי שמואל לא יהיו שינויים כאלו, ולפי ר' חייא בר אבא יהיו. וממשיך הלחם משנה, שלפי זה מיושבת סתירה ברמב"ם: בפרק ח' הלכה ז' מהלכות תשובה פוסק הרמב"ם כר' חייא בר אבא וכותב שהנבואות שבנביאים נאמרו לימות המשיח, כר' חייא בר אבא; ואילו בפרק ט' שם, וכן בפרק י"ב מהלכות מלכים, כותב הרמב"ם שבימות המשיח לא ישתנה טבעו של עולם, לכאורה כשמואל (כך הקשה הכסף משנה ונשאר בצ"ע). על כרחך, אומר הלחם משנה, התשובה היא שלעולם פסק הרמב"ם כר' חייא בר אבא, כפי שכתב בהלכות תשובה, ומה שכתב בהלכות מלכים שלא ישתנו הדברים, הכוונה היא לשינויים ניסיים, שבזה מודה גם ר' חייא בר אבא כאמור לעיל [אמנם הלח"מ עצמו מעיר, שהרמב"ם בהלכות מלכים מצטט את לשון שמואל, "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד". אך מיישב הלחם משנה שאין כוונת הרמב"ם לפסוק כשמואל ממש].
ואם תאמר, הרי משמע בנביא שיהיו גם שינויים ניסיים בימות המשיח, כפי שנאמר (ישעיהו יא, ו) "וגר זאב עם כבש וגו'"? מיישב הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"ב, "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג. וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה. עניין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר...ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל...וכן כל כיוצא באלו הדברים בעניין המשיח הם משלים. ובימות המלך המשיח ייוודע לכל לאיזה דבר היה משל ומה עניין רמזו בהן".
שבת שלום וחודש טוב!
