"וידבר משה והכוהנים הלויים אל כל ישראל…היום הזה נהיית לעם" ( כז,ט)
בגמרא ברכות (סג:): פתח רבי יהודה בכבוד תורה ודרש: "הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם" וכי אותו היום ניתנה תורה לישראל? והלא אותו יום סוף ארבעים שנה היה! אלא ללמדך: שחביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שניתנה מהר סיני.
אמר רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו: תדע, שהרי אדם קורא קריאת שמע שחרית וערבית, וערב אחד אינו קורא – דומה כמי שלא קרא קריאת שמע מעולם!
יש להבין – שאל המגיד מדובנא – אם ערב אחד לא קרא – דומה כמי שלא קרא מעולם?! מדוע.?
וביאר נפלא כדרכו המגיד במשל – למלך העורך מלחמה. דרכו של המלך שהוא עצמו אינו עומד בשדה הקרב ממש, אלא במרחק של כמה פרסאות, ובכל כברת ארץ הוא מציב צופים כדי שיוכלו להשמיע ולהעביר את פקודותיו אל המפקדים המצויים בשדה הקרב. המלך עצמו משמיע את פקודתו לצופה אחד, והוא צועק לשני והשני לשלישי וכן הלאה עד שהפקודה מגיעה לייעדה.
עוד באתר:
כל זה הוא בתנאי שכל הצופים עומדים על משמרתם ולא נוטשים אותה, אולם אם ימלט אחד הצופים על נפשו תתנתק השרשרת והפקודות לא יגיעו ליעדעהן .כך הוא גם הנמשל – אמר המגיד – הקב"ה נתן לישראל תורה בהר סיני, ובאותו היום מילא את ליבותיהם של ישראל ביראה וקדושה ובכל המעלות הנצרכות ליהודי כדי לעבוד את ה' לאורך כל הדורות.
כל זאת בתנאי שהאדם מקפיד מידי יום בקריאת שמע ובזאת הוא מקשר את עצמו לאותו יום נשגב, אולם אם נוטש הוא את משמרתו ואינו קורא קריאת שמע – מנתק הוא במעשה זה את שרשרת הדורות ואיננו מחובר עוד אל היום ההוא!, זה מה שאמר רבי נחום בריה דרבי חייא: אפילו אם ערב אחד אינו קורא – דומה למי שלא קרא קריאת שמע מעולם!
**
"ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" (כח, ב) – המפרשים מקשים מה פשר הלשון "והשיגוך", וכי אדם בורח מן הברכות, שהן צריכות "להשיגו"? ועוד מקשים, על הסיפא של פסוק זה, "כי תשמע בקול ה' אלוקיך", לכאורה מיותרת, שהרי ברור שמדובר במצב של שמיעה בקול הקב"ה, הרי זהו התנאי בקבלת הברכות?
*מתרץ רבינו יוסף חיים מבבל זצוק"ל בספרו "אדרת אליהו", כי פעמים רואים אנו בני אדם שמצליחים בעסקיהם למעלה מן הטבע, בכל מה שידם נוגעת ה' מצליח בידם, אפילו שבאופן טבעי אם הם השקיעו כספם בדבר שהינו הפסד ודאי מסובב הסיבות גורם שירויחו, וזה מה שאמר הפסוק ובאו עליך הברכות והשיגוך שאפילו אם תברח מהם ההצלחה תרדוף אחריך והשיגוך והטעם הוא "כי תשמע בקול ה' אלוקיך" כראוי.
*הנצי"ב מתרץ שכוונת הפסוק כך היא- השפע יהיה רב כל כך, עד שהוא יביא לידי התפעמות והתרגשות אפילו את האדם שעסוק ראשו ורובו בתורה ומצוות ובשמירת רצון הקב"ה, ומטבע הדברים אינו מתפעל בנקל משפע גשמי. וזהו "והשיגוך", שהתפעלות השפע תשיג אף אותך, על אף שהינך עסוק בשמירת רצון הקב"ה וקיום תורתו .
*האבן עזרא והספורנו כותבים בקצרה, ש"והשיגוך" בא לומר שאדם לא יצטרך להשתדל ולהתייגע להשיג את הברכות, אלא הברכות יגיעו אליו מבלי שיצטרך להתאמץ וכך מבארים בשם האדמו"ר מבאבוב, שמבאר על דרך האמור במס' יומא דף עה, שלצדיקים ירד המן על פתח בתיהם, ולא היו צריכים לטרוח, וגם כאן, הברכה היא שלא יצטרכו לרדוף אחר הברכה ולצאת ממקומם למקומות רחוקים, אלא הברכה תבוא עד אליהם.
*תירוץ נוסף כותב בעל דגל מחנה אפרים , שפעמים אדם אינו יודע מה טוב עבורו, וכך הוא בורח, שלא מידיעה, מדברים שהם טובים עבורו. ולכך נאמר "והשיגוך", שכביכול הברכות "ירדפוהו" וישיגוהו. וכך אומר דוד המלך בתהלים "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי".
*בספר "אוצרות צדיקי הגאוני הדורות" הנ"ל מובא גם תירוץ של האדמו"ר ממודז'יץ (בעל "ישא ברכה") בשם אביו (ה"דברי ישראל"), שחלק חשוב מהברכה הוא שתהיה לאדם השגה מה לעשות עם השפע שמגיע אליו, וזהו "והשיגוך", שתהיה לו ההשגה הנ"ל. כי עיקר הברכה, שתהיה לו גם השגה מה לעשות עם הברכות, א"כ והשיגוך היא עצמה מן הברכות".
שבת שלום ומבורך!
