מטעמים לשולחן שבת: ניצבים \ הרב אמיר קריספל

׳׳ושבת עד ה׳ אלוקיך ושמעת בקולו.. ואתה תשוב ושמעת בקול ה'״ (ל, ב־ח)
צריך להבין מדוע כפלה התורה פעמיים את ענין התשובה?
ביאר הגאון רבי אברהם סבע זצל. (נכדתו הייתה נשואה לרבי יוסף קארו זצל). בספרו ״צרור המור": כי מה שכתב למעלה ״ושבת עד ה' אלוקיך" אותה תשובה לא הייתה תשובה גמורה. על כן אמר, כשתכיר מעלת התשובה, אתה תשוב מעצמך ועשית את כל מצותיו, כעין מה שאמרו חז"ל מתוך שלא לשמה בא לשמה.

לומדים אנו מדבריו דבר נפלא וחיזוק עצום לקראת הימים הנוראים. כי יש פעמים שאדם מתייאש מלשוב בתשובה, באומרו, איך אשוב ממעשי הרעים, הלא דרגות התשובה גבוהות מאד ואין בכוחי לעלות ולטפס עליהם, ולכן בעצת היצר עוזב הכל. ידע האדם שכל מחשבות אלו עצת היצר הם! שהרי מפרשתנו למדנו, אף כאשר עושה האדם תשובה שאינה גמורה, מקובלת היא ומרוצה לפני הקב"ה. שהרי על תשובת בני ישראל שאינה גמורה, כתוב בתורה ״ושב ה׳ אלוקיך את שבותך ורחמך". וכעין זה כתב המבי״ט בספרו "בית אלוקים": אע"פ שמצות התשובה היא חרטה ועזיבת החטא, מ"מ אינו כשאר המצוות שהעושה חלק מהמצווה אין לו שכר כלל, כמו מצות ציצית הוא בד' כנפות, והעושה ציצית בג' כנפות לבד לא עשה כלום. אולם במצות התשובה החרטה לבד בלא עזיבת החטא מועיל קצת, וכן עזיבת החטא בלא חרטה. וכמו שמצינו באחאב שנכנע מלפני ה' וקרע בגדיו וצם ושכב בשק שנראה כמתחרט על מה שעשה, ולא עזב את כל חטאיו, ועם כל זה הועיל לו כדכתיב ״הראית כי נכנע אחאב לכן לא אביא הרעה בימיו״.

עוד באתר:

צפו

"וואו, איזה בום": תיעוד חדש מרגע פגיעת הטיל

פנחס בן זיו

נבדק מדוע

הטיל לא יורט; דיווחים על פצועים בנתב"ג

קובי פינקלר

הנזק תוקן

צפו: אחרי שחולל - בדמשק שיפצו את הקבר

שמעון כץ

אזעקות במרכז

בעקבות שיגור מתימן: מיליונים במקלטים; פגיעה בנתב"ג

אבי יעקב

ויש מבארים את ענין הכפילות בפסוקים: כידוע התשובה המעולה ביותר, היא תשובה מאהבת ה', שע״י זה זדונותיו נהפכים לזכויות. אמנם כערך השכר כן ערך העבודה, אם זוכה שזדונותיו נהפכים לזכויות, ודאי שהעבודה היא קשה מאד, ויכול האדם להתייאש מלהגיע לדרגה זו. אלא אמרו חז״ל – ״הבא ליטהר מסייעין אותו" (יומא לח). וכתב רבנו יונה בספרו "שערי תשובה" וז"ל והתבאר בתורה כי יעזור ה' לשבים כאשר אין יד טבעם משגת, ויחדש בקרבם רוח טהרה להשיג מעלת אהבתו שנאמר ״ושבת עד ה' אלוקיך״ ואומר בגוף הענין ״ומל ה׳ את לבבך" כדי להשיג אהבתו. עתה מובן למה אמרה התורה ב׳ פעמים ענין התשובה, להורות, שאם אך יתחיל האדם לעשות תשובה אפילו תהיה כדרגה הנמוכה, שהיא תשובה מיראה, יסייעוהו משמים להגיע לתשובה המעולה – תשובה מאהבה. וכן מדוקדק בפסוקים שבתחילה נאמר ״והיה כי יבואו עליך… הברכה והקללה … ושבת עד ה׳ אלוקיך״ ־ היינו תשובה מפחד הקללות. ולבסוף, ״ומל ה׳ את לבבך… לאהבה את ה׳ אלוהיך… ואתה תשוב״ – תשובה מאהבה.

בספר ״אור לציון״ מובא סיפור שכתב הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ״ל ברשימותיו הפרטיות, וממנו ניתן ללמוד על הצורה העל טבעית שבה מסייע ה, לשבים אליו. מנהל בנק שהיה רחוק משמירת תורה ומצוות ביקש לשוב בתשובה. הוא החליט בשלב ראשון לשמור על המצוות העיקריות, אך בדבר אחד לא ידע את נפשו. כיצד יוכל לחבוש כיפה כשיהיה מחר בבנק. הרי הכל יצחקו וילעגו לו על שהפך לדתי…התלבטות זו לא הרפתה ממנו, ולבסוף הגיע לבנק בשעות הבוקר בלי כיפה. לקראת השעה עשר, הוציא האיש את הלחם והתכוון לאכול, ואז ניזכר שהוא בגלוי ראש, וכיצד יברך?.. עמד מנהל הבנק חסר אונים והלחם בידו, לחבוש את הכיפה לפני חבריו, עדיין אינו מסוגל, אבל מאידך אסור לו גם לברך בגילוי ראש. ואז הגיעה הסייעתא דשמיא. מחזה בלתי שגרתי ארע בבנק ברגעים אלו, אחד הלקוחות האמידים של הבנק ניכנס ובידו שקית גדולה של מטבעות שערכן היה שווה הון רב, ולפתע נקרעה השקית וכל המטבעות נפלו ארצה בקול רעש גדול. ההמולה בבנק הייתה גדולה. במקרים כאלה, כך מקובל, נותן מנהל הבנק הוראה לסגור את הדלתות כדי למנוע ביזה. גם הפעם ניתנה הוראה זו. כל הלקוחות והפקידים היו עסוקים באיסוף המטבעות ולא ידעו את נפשם מרוב התרגשות. כולם יחד עם העשיר השתטחו על הרצפה ואספו, ואת אותם רגעים ניצל מנהל הבנק, חבש את הכיפה ובירך בלי שאיש יבחין.

**
"לא בשמים היא… ולא מעבר לים…״ (ל, יב־יג)
בגמרא (עירובין נה.) דרשו רבותינו את הפסוקים כך. רבא אמר: ״לא בשמים היא" לא תמצא [התורה] במי שמגביה דעתו עליה כשמים, ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים. רבי יוחנן אמר: ״לא בשמים היא" לא תמצא בגסי הרוח, ״ולא מעבר לים היא,, לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים. והביאם הרמב״ם (הל' ת"ת פ"ג) והוסיף: לפיכך אמרו חכמים לא כל המרבה בסחורה מחכים, וציוו חכמים הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, עכ״ד. מסופר שהנצי״ב בצעירותו הגיע לביקור אצל הרש״ש, הראה לו חרש״ש קושיא חמורה במסכת "יבמות" שלא הצליח לישבה. הנצי"ב עיין זמן מה וביאר את הענין בהגהה קטנה שמצאה חן בעיני הרש״ש, והוא מציין אותה בשמו בהוספה ״ושפתיים ישק״. (מובא ברש״ש יבמות דף פא ע"א) שאל אותו הרש״ש: מפני מה לא מצאתי את התשובה הנכונה כפי שהצליח כבודו? השיב לו הנצי״ב: כבודו לומד ועמל בתורה מתוך הרחבה, בעושר וכבוד,(כידוע שהרש"ש היה עשיר גדול) ואני עמל מתוך הדחק. בשעה שקונים את התורה מתוך יגיעה נפתחים לאדם מעיינות החכמה.

שבת שלום ומבורך!