"ותפילה" • החזן צבי וייס על הרגע בו שינה את המנגינה שכולם ציפו לה

מלון שבע הקשתות בלב אזור ערבי בירושלים, החזן צבי וייס עובר לפני התיבה כשפניו לכיוון מערב בגלל שזהו כיוון המקדש. "מתפלל ורואה את כל ירושלים פרושה מול עיניך וכשאתה אומר ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים ואתה רואה את המקדש חרב, זו הרגשה כואבת ומצמררת", מספר החזן צבי וייס. הימים הנוראים הבעל"ט מתבטאים כבכל שנה בתפילותינו לפני אדון כל. אחד מבעלי התפילה המשובחים שבדורינו ומי שעובר לפני התיבה בבית הכנסת הגדול בירושלים, זו השנה הרביעית, הוא החזן צבי וויס. ביקשנו מהחזן, רגע לפני התקדש יום הדין, לשתף אותנו מעט בתחושותיו. אך לפני הכל, מהיכן הכל התחיל.

"בית הכנסת הראשון בו הופעתי הוא בית הכנסת בוגרשוב בתל אביב, לשמש שם כחזן היה מרגש מאד שכן אבי שימש כחזן שם לפני שנים רבות". לאחר מכן, עבר וייס לבית כנסת 'אהבת תורה' בניו ג'רזי כשהחזן חיים אדלר עבר משם אל בית הכנסת הגדול בירושלים. מספר שנים לאחר מכן נקרא וייס לשמש כחזן בבית הכנסת קוממיות של הרב גורן בתל אביב עד שלפני מספר שנים, זמן מועט לפני הימים הנוראים, נקרא וייס לשמש כחזן בבית הכנסת הגדול בירושלים: "הייתי סגור כבר בבית הכנסת בתל אביב ונציגי בית הכנסת הגדול בירושלים פנו לבית הכנסת בתל אביב לבקש את רשותם. הם אישרו, וכך לפני ארבע שנים התחלתי לשמש בימים הנוראים כחזן בבית הכנסת הגדול בירושלים", הוא מספר.

"השנה אעבור לפני התיבה בבית הכנסת הגדול בירושלים, כאמור זו השנה הרביעית. בעזרת השם אהיה שם בראש השנה, יום כיפור, חג סוכות שבת חול המועד ושמחת תורה. בכל התפילות תלווה המקהלה בניצוחו של אלי יפה".

עוד באתר:

קאבר

מחילה • הקליפ החדש של שי וינר

אליעזר חסיד

צפו בדברים

הגרמ"ה לעשירי לונדון: "אנחנו מבקשים דבר מאוד קשה"

נתי קאליש

"החוטפים באים"

משטרה צבאית הגיעה לעצור; הבחור זינק מהמרפסת וברח

נתי קאליש

השלכות הלחימה

נתניהו מכחיש בידוד מדיני: "פרצנו את המצור הזה"; צפו

שלמה ריזל

כשאני שואל את וייס האם נתקל פעם בסיטואציה בה לא הצליח להמשיך בתפילה בשל סף רגש גבוה, הוא עונה: "ב"ה לא קרה לי שלא הצלחתי להמשיך בתפילה אבל היתה סיטואציה מיוחדת בשנה שעברה. ד"ר מרדכי סובול ז"ל נתן לי קטע חזנות לשיר והתכוננתי לבצע אותו אלא שכזכור בערב יום כיפור התקיימה הלוויתו של ד"ר סובול ז"ל שנפטר בפתאומיות ולמחרת, ביום הכיפורים, פחות מ-24 שעות לאחר קבורתו, לא הצלחתי לעשות את הקטע שציפו ממני שאעשה, אבל עשיתי דברים אחרים", מספר וייס.

"24 שעות לאחר הלוויתו – לא הייתי מסוגל לבצע" | ד"ר סובול ז"ל

וייס שכאמור שימש חזן ועודנו משמש ברחבי העולם, נשאל מהו המקום המיוחד ביותר בו הוא אוהב להופיע: "המקום המיוחד הזה הוא דווקא בית במונטריאול בו מקיים יהודי חסידי מניין ביתי מיוחד. יש רק מקום אחד שבו אני עושה רזא דשבת גם של "פינצ'יק" ושל "מנדלבלוים", מביני חזנות יודעים על מה אני מדבר. בחוץ מינוס 30 מעלות ובתוך הבית מתחממים מקטעי חזנות".

"סיפור שלא תשכח", אני מבקש מוייס והוא חושב מעט ומשיב: "באחד מהימים אני מקבל טלפון מאופיר סובול 'איפה אתה מחר', הוא שואל. ידעתי שיש קונצרט גדול של יובל בו מופיעים החזנים איצ'ה מאיר הלפגוט ושי אברמסון, אבל לצערי לא יכולתי לבוא 'אני מצטער, מחר לא אוכל להגיע לשמוע את הקונצרט כי אני בייביסיטר', עניתי לו את האמת, אבל הוא התעקש 'אתה חייב לבוא, זה צו 8, שי אברמסון מסיבות צבאיות לא יכול לבוא ואתה מוכרח לבוא ולהחליף אותו' ביקש אופיר ואני הבנתי שאני חייב להתייצב".

"זו לא משימה קלה", אומר וייס, "בנוסף לכך שי גם עשה חזרות ואני לא עשיתי, אז בכלל. הייתי צריך ללמוד את כל החומר ששי היה צריך לשיר וזו היתה משימת השתלטות. ב-12 בלילה פגשתי את מרדכי ואופיר בפתח תקווה וגליתי שאני צריך ללמוד לשיר גם ביידיש כשאני נולדתי בכלל בארה"ב ובקושי אנגלית אני יודע. אני זוכר שב-3 לפינות בוקר שלחתי לאופיר הודעה קולית עם משפט ביידיש ותוספת בעברית שמספרת על כמיהתי לישון..", אומר וייס בחיוך.

הלפגוט לא הבין לאן שי נעלם | החזן איצ'ה מאיר הלפגוט

"ואיך היה לבסוף?", אני ממתין בציפיה דרוכה, "למחרת בבוקר כבר הייתי בחזרה עם התזמורת והלפגוט לא הבין לאן שי אברמסון נעלם. הסבירו לו ואני זוכר שכל דף שגמרתי לשיר, תלשתי אותו מתוך המאגדת של התווים ובלב שלי אני אומר ב"ה גם הדף הזה מאחוריי. ב"ה הקונצרט הסתיים ללא טעות אחת", הוא מספר בסיפוק.

רגע לפני סיום, הוא מספר על שיחה שהייתה לו השבוע ושגרמה לו לצמרמורת ולהתרגשות לא מועטה: "החזן משה שטרן לו אני קורא שריד לדור אחר. הוא בהחלט חזן שעוד היה חזן בדור הקודם. שרתי בשבוע שעבר את "כי כשמך" שלו וצלצלתי אליו לאחר הקונצרט לספר לו על כך. 'שרתי את 'כי כשמך' שלך', אמרתי לו והוא השיב לי 'זה לא שלי זה של אבא שלי'. תמהתי ואמרתי לו 'מה פירוש' והוא החל לספר. 'כשהייתי ילד בבודפשט בתקופת השואה, באחד הפעמים, בדיוק כשאבא שלי עבר לפני התיבה בימים הנוראים ואמר "כי כשמך", החלו הפצצות. אבא שלי התחיל לפצוח במנגינה של יוסלה רוזנבלט למילים 'קלי קלי' וכך זה נכנס למילים הללו', הוא סיפר ואני התרגשתי. בעיניי, כשאתה מדבר עם יהודי בהר נוף בטלפון והוא מספר לך דבר כזה, זה גורם לי לצמרמורת", אומר וייס בהתרגשות.

לסיום, "מה תברך את הקוראים?", אני שואל, "מאחל שכל הברכות שכל אחד מברך את השני יתקיימו ויתגשמו והכל יהיה לרצון לפני אדון הכל שיהיה לנו שנה טובה ונפלאה", מאחל ומברך החזן צבי וייס.