"מעולם לא תכננתי להיות בפוליטיקה", פותח הרב אליהו סוויסה. "התכנון היה להישאר בתפקידי התורני בצבא, נהניתי ממנו מאד. הוא היה מספק ותורני גם יחד, הייתי רב צבאי, עבדתי עם הרב של פיקוד צפון, הרב ישראל זינגרביץ' שהיה גר בבני בבני ברק. יום אחד כשהוא נוסע בבני ברק. עובר במעבר החצייה יצחק נחשוני שהייתה ביניהם היכרות. הם פתחו בשיחה והרב ביקש מיצחק רעיון למישהו שיהיה מנהל לשכה לרב יצחק פרץ שהתמנה בזמנו לשר הפנים וכך הגיעו אלי.
ולא היית מעוניין?
ממש לא, לא רציתי אפילו ללכת לראיון – המחשבה שלי הייתה לסיים עם הרבנות הצבאית ולשבת ללמוד. אבל כשלחצו ואמרו 'תשמע, אל תתחייב, לך רק לראיון.' הלכתי, הרב פרץ שיחיה שוחח עמי ואמר, 'אני כבר החלטתי!'.
וכך זה התגלגל?
"חכה, קודם כל ביררו. אריה דרעי שהיה כבר בש"ס יחד עם הרב פרץ חייג לרב דוד יוסף כי ידע שרעייתו מעפולה ובירר על אחד בשם 'אלי סויסה', הרב דוד שאל 'אלי מהצבא?' אריה דרעי אישר והרב דוד יוסף עונה לו 'מה קרה לך? ברור, זה גיסי.' הרי אחותי נשואה לרב דוד יוסף… אחר כך קיבלתי 'מקלחת' מהרב דוד יוסף למה לא עדכנתי? הביאו אותי למרן הרב עובדיה. לקחתי חופשה מהצבא, המשפחה נשארה בעפולה, ישנתי בדרך כלל אצל הרב דוד יוסף, בירושלים והייתי חוזר רק בסופי שבוע לעפולה – אני והרב אריה דרעי היינו חדר ליד חדר, עוזרים של הרב דוד יוסף".
עוד באתר:
מרן זיע"א מברך את יבדלט"א סוויסה | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
קשה ממש, "ליבי בירושלים ומשפחתי בצפון"
"לא קל, אבל אחרי כמעט שנה העברתי גם את המשפחה לירושלים, לצבא כבר לא רציתי לחזור. וגם אם הייתי חוזר, עדיין ירושלים זה מצוין. וביום אחד נפלה עלי עוד החלטה של מועצת החכמים, לנהל את רשת 'אל המעיין', ממש לא רציתי והנה הגיע טלפון מהרב עובדיה, אמרתי לו 'כבוד הרב, אני ממש לא רוצה. הרב רק בירך שיהיה לך בהצלחה, יפוצו מעיינותיך חוצה ותזכה להגדיל תורה ולהאדירה' כך הגיע התפקיד השני בש"ס", הוא מספר.
ואיך זה התקדם להיות שר ממש?
"זה התחיל כך: יום אחד אני שומע בחדשות על בכיר במשרד הפנים שנעצר בחשד לשוחד, באותו ערב הייתי בחתונה ונפגשתי עם הרב אריה דרעי, אז הוא היה מנכ"ל משרד הפנים, דיברנו על כך והוא אמר לי שכפי הנראה אותו בכיר לא ימשיך, אם יש לי רעיון למישהו אחר. העלנו אפשרויות כאלו ואחרות, על ההוא ועל האחר ולא הגענו להחלטה החלטנו להמשיך ולדון בכך בהמשך. רק מאוחר יותר דיברתי עם הר' אריה דרעי והצעתי את עצמי". הרב אריה התלהב, 'איך לא חשבנו על זה?' שאל. וביום שישי אני מקבל טלפון בהול מהרב יצחק פרץ, שר הפנים דאז שאמר לי, 'בא דחוף'".
מה קרה?
"מסתבר שראש הממשלה רצה למנות מישהו אחר, אם לא הייתי מתמנה באותו יום, לא הייתי יכול לקבל את התפקיד. כך אני קיבלתי את התפקיד. משם הדרך הייתה סלולה לתפקיד שר ולתפקידים אחרים".
ועכשיו נעבור לדובדבן שבקצפת- שבעצם רק מישהו כמו הרב יכול לומר, איך זה לעבור מהמקום המשפיע ביותר בישראל ולהיות אברך מן המניין?
"כן, ברוך ה'. אני נמצא בכולל הלכה, כולל על מלא. ומאוד נהנה שם, 'כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה' אני נהנה מכל רגע והפעילות ההיא לא חסרה לי, הייתי שם בדברים טובים וחשובים. היה ונגמר".
ואם היו מציעים היום לחזור?
"אני אתן לך סקופ, בכנסת הקודמת טרם הבלגן של פיזורה – הציעו לי. דיברו על משרד כלשהו אני חושב ואולי על עוד משהו וכמו שאתה רואה, סירבתי, אני כבר עמוק בתוך ד' אמות של כולל הלכה, נהנה מהחברותות ומה'ריתחא דאורייתא' והכנסת לא חסרה לי בכלל", הוא אומר בחיוך.
ולבחורי ישיבות, ואפילו לאברכים שמתעניינים בזה יתר על המידה, מה יש לרב לומר?
"ידידי הצעירים, אין לכם מה לחפש שם, הייתי שם – בעומקה של הכנסת, החל בעוזר שר, דרך חבר קבינט בטחוני כמעט כחמש שנים וכלה בתפקיד שר. היום ב'כולל' אני נהנה הרבה יותר ומגיע לסיפוק. כנסת זו אפיזודה חולפת- תורה וכולל הלכה תמיד נשארים. לא כקלישאה אלא כמשהו שאני מספר כסיפור אישי שלי- מאחל לכולם גמר חתימה טובה ושפע של ברכה והצלחה רוחנית וגשמית".
