הקושי הגדול שהיה 'בגלות מצרים'
רבינו האור החיים הקדוש שואל מדוע גלות מצרים בבחינה מסויימת היתה קשה משאר הגלויות, והוצרך ה' להרוג כל האור שבמצרים???
ומבאר רבינו הקדוש, כי בגלות מצרים שלטה קליפה קשה הנקראת 'בכור' שהיא הקליפה הקשה ביותר משאר הקליפות, והיות שהשיעבוד נגרם מכוח הקליפה הזו, סבלו בני ישראל שיעבוד גדול.
עוד באתר:
אולם במכת בכורות, איבד ה' את כוח הקליפה הזו לגמרי, ולכך בשאר הגלויות השיעבוד היה קל מגלות מצרים.
ובזה מבאר רבינו הקדוש בטוב טעם, מדוע המית ה' את כל סוגי הבכורות, הן של מצרים, והן של שאר האומות שהיו במצרים, וגם בכור השפחות ובכור בהמה, וזה לשון קודשו: 'היתה בחינת בכורה שבקליפה אוחזת ותוקפת בה לבל שלח, עד אשר הרג ה' כל שם הבכורה שבקליפת מצרים בין של מצרים בין של האומות שהיו שם דכתיב עד בכור השבי ובכור השפחה וכל בכור בהמה, וגם בכור ישראל קידש אותם ה', כאומרו 'כל בכור, הקדשתי אותם לי' כדי שלא תשאר בכורה זולת של קודש אשר הקדיש ה', ולזה מת אפילו בכור בהמה, וכיון שנעקר שם זה, נפל ענף הרע שהיה מחזיק בבכור הקדושה, ולזה תיכף יצאו בני ישראל. עד כאן לשון קודשו.
ויש לציין כאן לדברי רבינו הקדוש בפרשת צו, שכותב על הגלות האחרון, שגלות ישמעאל קשה יותר מגלות מצרים, וזה לשון קודשו: עינונו בני עוולה, ויסרונו ביסורי נקמה, ובפרט בני המערב הפנימי [מרוקו] אין לך כוס מר שלא הטעימו תמיד... ואם באת לראות [הוא] יותר מגלות מצרים, כי גלות מצרים היו משעבדים אותם, ומאכילים אותם, ומלבישים אותם, וצא ולמד ממה שאמרו רבותינו ז"ל בפסוק זכרנו את הדגה, את הקשואים, חינם היו אוכלים הכל, והן גלות ישמעאלים אשרי מי שלא ראם, משעבדים וממררים חיי ישראל, ולא די שלא יתנו שכר אלא עוד שואלים ממנו מדוד והבא, ועוד אדם נגזל במה שיש לו, והם תובעים ממנו מה שאין לו, וכוס זה ישקוהו עד שימות. עד כאן לשון קודשו.
[אור החיים בא פרק יא פסוק ה, צו פרק ו פסוק ב]
