על השיר והופעתו מספר שטיינמץ כך:
"לאחרונה ישבתי עם ידידי זאבי סורסקי, כשלפתע שמעתיו מפזם לעצמו תנועה משיר שלא הכרתי, הניגון לא הרפה ממני וביקשתי למוצאו, בחיפושיי אחר מקור השיר הגעתי לגדול הקלידנים החסידי מאיר אדלר ששר לי את הגירסה המלאה מזכרונו, כשמוטי גולדמן כתב "המבשר" מביא לי את שמו של מלחין השיר – החסיד הסלונימאי החשוב ר' יענקל טולכאנער, תוך כדי כך, התוודעתי לסיפור מרטיט מאת הסופר אהרון סורסקי, המספר את סיפורו של השיר".
ולהלן הסיפור אותו סיפר אחד מחסידי סלונים בברנוביץ', ר' יעקב לכוביצקי אשר ניצל בניסי נסים ממלתעות המוות בפולין – על הפורים שחווה בשנת תש״ג במחיצת האדמו"ר מסלונים.
עוד באתר:
"הייתי יחד עם הרבי, האדמו"ר מסלונים הרב שלמה דוד יהושע וינברג, בקדליצ'ובה במשך כעשרה חודשים, הרבי היה נתון להתעללויות בלתי פוסקות מידי ה'קומנדאנט' ממוצא רוסי, סטפניוק, שלא חדל מלהציק לו, בראותי את פני הרבי לראשונה נדהמתי והזדעזעתי כולי, כל מאורעות החורבן הנורא והאיום השתקפו מהן, כפוף ורצוץ, נדכא ומעונה, עטוף במדי ה'קצטניק' וכולו זועק לרחמי שמים.
יום יום היה נלקח לעבודת כפייה ביער, לחטוב עצים. פעם פקדו על הרבי להנחית מהלומות מגלב על גבו של יהודי אחר. כאשר העמיד פנים כאילו עושה כמצוותם והניף את המגלב באויר להנחיתו על גבו של האומלל, מבלי לגעת בו – התנפלו עליו הצוררים והפליאו בו את מכותיהם בכפל כפליים, עד שכל גופו נתמלא פצעים וחבורות.
בפורים של אותה שנה, שנת תש"ג, שמעתי את קריאת המגילה מפי האדמו"ר, אשר הביא מגילה כשרה מאי שם, בלילה, רקדתי עמו בחשאי ,הייתי נרגש כולי, מסביב שוקע הכל והרבי, רוקד ושר: 'ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קיווינו לו ויושיענו, זה ה' קיווינו לו נגילה ונשמחה בישועתו'.
למחרת היום נכסף הרבי לרקוד בפומבי, בריש גלי, ריקוד לכבוד פורים, איך מגשימים כיסוף שכזה בעמק הבכא, כשלמלוא העין נאצים אנטישמיים – אסירים וממונים?
או אז, הבריק במוחו של הרב וינברג רעיון מקורי, הוא פנה אל האסירים הנוצריים, שכניו לצריף ואמר להם: 'הבה ונתחרה בינינו, מי מאתנו מיטיב לרקוד'…
משפט זה הספיק כדי ליצור את שיתוף הפעולה הנדרש. כהרף עין נענו הם להזמנתו ופתחו במחול סוער, כאשר התעייפו וחדלו מן המחול, פנו הם אל הרבי ואמרו לו: 'נו, ועכשיו הפגינו אתם, הז'ידים, את כוחכם'… או אז יצא הרבי במחול, מזדקר בבת ראש לאחוריו ומתנשא אל על, עוד ועוד "ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה"… היה זה ריקוד לכבוד השכינה, ריקוד שביטא יותר מהכל את מהות הפורים: 'להודיע שכל קוויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך!'".
בעקבות הסיפור המרטיט כותב שטיינמץ: "כל אלה הביאוני להחלטה להקליט בס"ד את השיר המיוחד הזה בהברה סלונימאית ולהכניס שמחה יהודית אמיתית, כזו של קידוש ה' לכל בית לכבוד ימי הפורים הבאים עלינו לטובה".
בהפקה מספרים כי הסינגל מצטרף לאוסף המיוחד שיצא בעזרת ה' בקרוב והוא כולל בתוכו ניגונים עתיקים עליהם גדל מוטי ומהם לקוחה השראתו במוזיקה.
קרדיטים:
לחן: החסיד הר"ר יענקל טולכאנער
עיבוד ומיקס: אלי קליין & איצי ברי
מקהלת ילדים: "שבח" בניצוחו של ר' יוסי גליק
הפקה מוזיקלית: בנט הפקות
