דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:
רבינו האור החיים הקדוש מציג שאלה מפורסמת בלשון הפסוק, שהרי מדובר בנתינת תרומה על ידי עם ישראל לבניית המשכן, ולכאורה היה לו לומר 'ויתנו לי תרומה'???
אלא, שמבואר במדרש, שכל מי שנתן הכסף לבנין בית המקדש, נתברך ומצא בממונו יותר משיעורו. וממילא נמצא שמי שנתן לבית המקדש 'לקח' לעצמו ברכה ושפע גדול, והנה זה בא לתת, ונמצא מקבל.
עוד באתר:
ומוסיף רבינו הקדוש לפרש בזה את הנאמר בשיר השירים 'צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים, תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ' שזה מתייחס לבנין בית המקדש שהוא מכונה 'צואר', כמו שהצוואר בגובה האדם והודו והדרו, כך בית המקדש נמצא בגובהה של ארץ ישראל והודו והדרו של ארץ ישראל.
ובנו אותו 'בחרוזים', מכמה מינים, מכסף וזהב. ולכן נאמר תורי זהב 'נעשה', ולא נאמר 'עשיתי לך', כי בזה שהם תרמו למקדש הם עשו לעצמם תורי זהב, ולא נחשב כלל שהם עשו ונתנו להקדוש ברוך הוא כלום.
['ראשון לציון' שיר השירים פרק א פסוק ט]הרה"ג ברק בן ניסן בפינה יומית מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה
