הוא איתך תמיד..
מלווה אותך לכל מקום…
עובר איתך יום יום…
ולא סתם – מאז שאתה תינוק הוא איתך…
אתה גדל..
הוא איתך.
מקים בית – הוא איתך…
מגדל את הילדים הוא עימך…
ובכל התקופות האלה, בראש, במחשבה, בדימיונות, בקשיים, תמיד תמיד הוא איתך…
מוכר לך את כל השטויות שיש עמו בשקו, בשביל שלא תוכל להגיע ליעד ולמילוי תפקידך האלוקי בעולם הזה, ובשביל שהקרן תהיה קיימת לך לעולם הבא, איתו זה לא בא בחשבון..
מי זה אתם שואלים?
היצר הרע!
ואיך מתמודדים איתו?
עוד באתר:
הבה נלמד דרך:
כך מצאנו במגילה אחר תלייתו של המן הרשע, את הפסוקים הבאים (ח, ז-ח): "ויאמר המלך אחשוורוש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי הנה בית המן נתתי לאסתר ואתו תלו על העץ על אשר שלח ידו ביהודים, ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב".
הגאון בעל ה"מכתב מאליהו" זיע"א (מכתב מאליהו, חנוכה – פורים, עמוד קנז') מקשה בתחילת דבריו שלכאורה דברי המגילה מוקשים, כיצד הועילו האיגרות השניות, הרי גם מה שנכתב בהם שהיהודים ינקמו משונאיהם, סותר זה את הכתב הראשון?
ומתרץ שהאגרות השניות באו ללמד אותנו דבר אחר לגמרי, וזה לשונו: "הרי ידוע שבפנימיות הדברים – המן ועמלק הם הסיטרא אחרא, וכל מקום שנזכר במגילה "המלך" – רומז למלכו של עולם.
לפי זה רמז הענין הוא: יש בחינה אשר לפיה אין להשיב את הכח שנתן ה' יתברך לשטן המסית, [ככתוב: "כי… אין להשיב"], שכן פיתוייו על נעימות העולם הזה כל כך חזקים עד שאי אפשר לעמוד כנגדם בטענה שצריך להתנהג בקדושה ולא להנות. [היינו לא להשיב ממך כלל את תאוות העולם] אלא הדרך לנצח את היצר היא רק על ידי שבאים לידי ההכרה שכל דבריו הם רק בשקר ובערמומיות, כי כל הנאות העולם הזה אינם אלא הנאות מדומות המביאות אכזבה, והשטן אינו מקיים כלל את הבטחותיו, כי מגיש לו שטר שמזויף מתוכו [שאיננו שווה ערך לכלום] רק כך אפשר לעמוד כנגדו.
וכך מבואר במדרש (בראשית רבה כב,ו) שאמרו שם משל לרוצח ביער שעמד על מקום אחד וכל מי שעובר שם היה מאיים עליו ומלסטמו [שודד אותו], עד שעבר שם חכם אחד והחל מתבונן מפני מה הוא עומד על מקום אחד תמיד, והעיז פניו ובא אליו וגילה את מכסהו וראה אותו והנה הוא חיגר ואינו יכול לזוז כלל ממקומו [ אותו השודד] כך עד אברהם אבינו היו בני העולם משועבדים תחת עול יצרם הרע, עד שבא אברהם והכיר מהותו כי רק חיגר הוא ואין לאדם מה לפחד ממנו, אלא צריכים להלחם כנגדו ולנצחו.
למדנו בזה מדבריו כי הדרך לנצח היצר היא ע"י שנכיר כי הוא רק מרמה אותנו וכל פיתוייו אינם אלא הבל ודמיון.
וצריך להיזהר עוד…
ולא בכדי עוד התבטא הרב בספרו "מכתב מאליהו" (ח"א עמוד 237): "אין יצה"ר אחיזת עינים בלבד, אלא נברא הוא, כמו שכתוב ובורא חושך: אמנם הוא נברא מבחינה עליונה, כי מלאך הוא. אבל הוא ע"ז (שבת קה.) "אל זר שיושב בליבו של אדם", – ו"יושב על מפתחי הלב" (ברכות סא) שלא תכנס בהם הקדושה. "מלך" – "מושל": "זקן" – מלומד בערמימות "מלאך" שהוא למעלה מכל כח שלמטה".
והחכמה הגדולה זה לדעת להתעלות מעל עצמנו, ולנצח את דימיונותנו.
ואיך באמת מנצחים את הדימיונות של עצמנו?
ראיתי על כך מעשה נפלא (אוצר הסיפורים, ח"ב עמוד 87):
"אחד מתלמידיו של הסטייפלר ניגש בשברון לב לרבו והתאונן בפניו: "רבי מיואש אנכי לגמרי, היצר מפיל אותי פעם אחר פעם ברשתו, כבר אינני שווה מאומה, ומנותק אני לצמיתות מתורה".
שאלו הסטייפלר: "האם ניצחת את היצר כבר פעם אחת?".
ענה הבחור, "רבי, כבר אמרתי מצבי איום ונורא".
הוסיף הסטייפלר לשאול, "האם ניצחת אותו כבר בעבר?", לבסוף הודה הבחור שלעיתים נדירות אכן הצליח לנצח מעט את יצרו הקשה.
השיבו הסטייפלר בזו הלשון: "אם כן, אל תבט אחוריך כלל, כי אם על אלו הניצחונות". הסטייפלר הוסיף בדבריו כי בספרים הובאו תיקוני תשובה רבים המשברים עצמותיו של אדם – לכפר בהם חטאים עוונות ופשעים, אבל התיקון הגדול ביותר הוא שיאמר האדם לעצמו: "עד כאן"…
כמה קל כמה פשוט קרוב הדבר מאוד.
פורים שמח לכל בית ישראל היקרים.
—
המאמר נכתב לרפואת:
יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.
דוד בן שמחה הי"ו.
יפה בת זוהרה תחי'.
