רבינו האור החיים הקדוש, בפרשתינו מאריך לפרש הפסוק בספר תהלים 'לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹקי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי', שאדם ששומר את עצמו מעריות וממאכלים רעים, זוכה שגם הגוף נעשה רוחני, ובטל ממנו כל ההרגשה והתאווה הגשמית, עד שזוכה ל'תורתך בתוך מעי' שמרגיש שהתורה הקדושה ממלא אותו כמו מזון טבעי.
לעומת זאת, יש אנשים שאפילו שנולדו עם נשמות טהורות, אבל מכיון שהם אוכלים מאכלים אשר יש בהם ניצוצות רעים הצריכים תיקון, זה משפיע עליהם שיהפכו מטוב לרע. ולצדיקים, שהם נשמרים במאכלם, יש להם סייעתא דשמיא והם זוכים ל'ותורתך בתוך מעי' שהם אוכלים מחלק הטוב שבמאכלים.
וזה לשון קודשו: 'לפעמים יתהפך האדם וישתנה מטוב לרע בטבעו ומזגו, ולא ידע מאיזה סיבה, והוא עצמו יתמה איך נהפך בדעתו, כי זה יסובב, לצד שלפעמים יאכל אדם מאכל שיש בו חלק מחלקי הרע או יש בו נפש רעה מהגלגולים לסיבת תחלואיהם, וכאשר תכנס הנפש הרעה או ניצוץ הרע בקרבו, תטהו מטוב לרע ותגביר בו בחינת הרע, מעתה השומר עצמו ממאכלות הרעות, יתגבר החפץ בו בדברים הנוגעים לנפש, והוא אומרו 'לעשות רצונך אלהי חפצתי' וזה היה לי, להיות 'תורתך בתוך מעי'
עוד באתר:
[אור החיים אחרי פרק יח פסוק ג]
