וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל'
הנשמה יש לה מזון רוחני מאור העליון אשר בזכותו היא מתקיימת, אולם לפני שהנשמה יורדת לעולם הזה, יש לה בושה לפי שהיא אוכלת חינם, וכמו שהמשילו חכמינו זכרונם לברכה , שזה כאדם שאוכל מחבירו בדרך חסד ומתנה, והוא מתבייש להסתכל בפניו של הנותן, וכך הנשמה ניזונית קודם ביאתה לעולם.
אך לאחר שיורדת לעולם הזה היא ניזונית בשכר עבודתה וטירחתה בתורה ובמצוות, ואז האדם גם נחשב בעלה של הנשמה, שהוא מפרנס אותה על ידי המצוות שהוא עושה, ואם חס ושלום האדם אינו עושה מצוות, אז כאילו גירש את הנשמה.
עוד באתר:
ונמצא לפי זה, שהנשמה לפני שיורדת לעולם היא דומה ל'בת בוגרת רווקה' שהיא אוכלת על שולחן אביה והיא תלויה בדעתו ובזכותו, אבל היא מתביישת על שאוכלת חינם, אולם לאחר שיורדת לעולם הזה היא נחשבת כ'בת נשואה' שאוכלת משלה, כי בעלה חייב לפרנס אותה.
אבל אם גם לאחר שיורדת לעולם אינה עוסקת בתורה ומצוות, היא דומה לאשה 'אלמנה וגרושה' שאין לה בעל שיפרנס אותה, וגם אותה נשמה אין לה פרנסה, כי הפרנסה היא בזכות התורה והמצוות.
בדרך זו מפרש רבינו האור החיים הקדוש את הפסוק 'וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל, כדלהלן:
'וּבַת כֹּהֵן – הנשמה הנקראת 'בת כהן', שהיא בתו של הקדוש ברוך הוא המכונה כהן, 'כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה' – שאין לה בעל שיפרנס אותה בתורה ומצוות, 'וְזֶרַע אֵין לָהּ' – שאין לה מצוות שהם נחשבים תולדותיו של האדם, כי 'עיקר תולדותיהם של צדיקים מצוות ומעשים טובים'.
'וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ' – שהיא יוצאת מהאדם וחוזרת למקור מחצבתה ליהנות ממזון הרוחני כמו שהיה בימי נעוריה קודם שירדה לעולם, 'מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל' – שהיא אוכלת רק בזכות אביה שבשמים, מה שאין כן אדם שעושה תורה ומצוות הוא אוכל ונהנה בזכות עצמו.
[אור החיים אמור פרק כב פסוק יב]
