'וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן'
התורה מבטיחה בזכות שמירת השמיטה, שבשנה השישית תצמח הרבה תבואה גם עבור שנים שביעית ושמינית, ויאכלו מן התבואה הישנה.
ושואל רבינו האור החיים הקדוש, הרי בשנה השמינית יכולים לזרוע, ומדוע הוצרך לנס זה???
עוד באתר:
ומתרץ רבינו הקדוש, היות שתבואה ישנה משובחת ובריאה יותר מן החדשה, הקדוש ברוך הוא ריחם על עמו ישראל שיאכלו מתבואה ישנה.
ומסיים רבינו הקדוש וזה לשון קודשו: 'וכרחם אב על בנים ירחם ה' על עמו'.
[והגאון רבי רחמים פלאג'י בספרו 'יפה ללב' לומד מדברי רבינו הקדוש, נפקא מינה לענין פת שחרית, שכל הסגולות שלה לבטל מחלות וכדומה, נאמרו רק כשאוכל פת שנאפתה מתבואה ישנה]
ובפרשת משפטים כותב רבינו הקדוש לפרש את הפסוק 'וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ', שגם אדם שיש לו עשירות והתברך בהרבה לחם ומים, אבל אם הוא חולה ולא יכול ליהנות מהאכילה והשתיה ושאר תענוגי עולם, אין משמעות לברכת הלחם והמים, ולכן לאחר שמבטיחה התורה על ברכת הלחם והמים, היא מוסיפה לברך 'והסירותי מחלה מקרבך'.
[אור החיים בהר פרק כה פסוק כב]
זכות דברי התורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.
