5 שנים אחרי הפיגוע

עמירם בן אוליאל הורשע ברצח משפחת דוואבשה בדומא

בית המשפט המחוזי בלוד הרשיע את עמירם בן אוליאל ברצח בני משפחת דוואבשה בדומא וזיכה אותו מהאישום בסעיף 'חברות בארגון טרור' – פרשה בה נשמעו טענות רבות על אלימות בלתי סבירה במהלך החקירות בשב"כ | ארגון חוננו: "פסק דין שמתאים לעולם שלישי. בית משפט בישראל נתן את ידיו להרשעת אדם שחפותו זועקת לשמים"

ישראל רובין

כ"ד באייר תש"פ, 18/05/20 07:55

א+

א-

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הרשיע הבוקר (ראשון) את עמירם בן אוליאל, הנאשם ברצח בני משפחת דוואבשה בדומא, באמצעות השלכת בקבוק תבערה על עבר בית הקורבן.

בית המשפט זיכה את אוליאל מהאישום הראשון שיוחס לו, חברות בארגון טרור והרשיע אותו בכל העבירות המיוחסות לו באישום השני: 3 עבירות רצח, שתי עבירות ניסיון רצח, שתי עבירות הצתה ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני.

כנגד אוליאל ונאשם נוסף ששמו לא פורסם הוגש כתב אישום הכולל שמונה אישומים. האישום הראשון ייחס לשניים חברות בארגון טרור שביקש ליצור תבערה ביטחונית על רקע לאומני ובין דתי. האישום השני ייחס להם את תכנון הפיגוע בדומא (מינוח המופיע בכתב האישום), ולנאשם אף את ביצועו. כתוצאה מהפיגוע נשרפו למוות שלושה מבני משפחת דוואבשה וילד נוסף נפצע באורח קשה מאוד. יתר האישומים, הכוללים עבירות שבוצעו ממניע גזעני, יוחסו לנאשם השני בלבד.

על פי עובדות כתב האישום, במהלך השנים 2009-2013 בוצעו ע"י פעילים יהודים במקומות שונים פעולות שכונו "תג מחיר" שכללו הצתות רכוש השייך למוסלמים ונוצרים, בעיקר מבני דת וכלי רכב, וריסוס כתובות בעלות תוכן פרובוקטיבי ומתריס.

במהלך השנתיים שקדמו להגשת כתב האישום (2014-2016) החלה לפעול התארגנות חדשה של פעילים קיצוניים שביקשו לקדם תפישה אידאולוגית קיצונית ואלימה יותר שמטרתה ערעור יציבות המדינה באמצעות הפעלת טרור ואלימות, לרבות פגיעה בנפש.

בהתאם לעובדות האישום הראשון, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, היו הנאשם ואחרים שזהותם ידועה למאשימה, חברים בארגון טרור שמטרתו להביא כאמור לתבערה ביטחונית על רקע לאומני ובין דתי.

תכניות הפעולה של הארגון כללו פגיעה בערבים, ברכושם ובקודשי דת נוצרים ומוסלמים, במטרה לעורר מדנים בין חלקי האוכלוסייה באופן שיביא למתיחות על רקע לאומני ויחייב את המדינה להשקיע משאבים רבים להשבת השקט והביטחון.

הפעולות האלימות שביצעו הנאשם והאחרים במסגרת הארגון, נועדו להעביר מסר מרתיע ולזרוע אימה ופחד בקרב האוכלוסייה הלא יהודית. הנאשם והאחרים פעלו ממניע אידאולוגי בכוונה להביא לשינוי מדיניות השלטון ולכך שהמדינה תתנהל לפי חוקי התורה. בגין אישום זה יוחסה לנאשמים עבירה של חברות בארגון טרוריסטי.

האישום השני מייחס לנאשמים את תכנון הפיגוע בכפר דומא, ולנאשם גם את ביצועו.

בהתאם לעובדות כתב האישום, בתגובה לרצח מלאכי רוזנפלד ז"ל, שהתרחש בסוף יוני 2015, קשרו הנאשמים קשר לביצוע פיגוע נקמה בכפר דומא. הפיגוע תוכנן בפגישות שקיימו הנאשמים ובסופן קבעו כי יפגשו בלילה שבין 30.7.2015 ל-31.7.2015 על מנת לבצע את הפיגוע, כאשר בהתאם לסיכום ביניהם, הנאשם יביא את האמצעים הנדרשים לביצועו.

בסופו של דבר, יצא הנאשם לבדו לבצע את הפיגוע. על מנת להגביר את אפקט ההרתעה והפחד ולהגביר את הפגיעה, חיפש הנאשם בית בתוככי הכפר, בעל סממנים המעידים כי הוא מיושב. לאחר שאיתר את הבתים המתאימים, ריסס הנאשם כתובות "נקמה" ו"יחי המלך המשיח" והצית שני בתים בכפר בכוונה לגרום למותם של יושבי הבתים. הבית הראשון שהצית הנאשם, ביתו של מאמון דוואבשה, היה ריק מאדם. בבית השני שהצית הנאשם לנו באותה העת סעד ורהאם דוואבשה וילדיהם הקטנים. כתוצאה ממעשיו של הנאשם מתו סעד, רהאם ועלי התינוק, ואילו אחמד, שהיה כבן חמש במועד הפיגוע, נפצע באורח קשה.

בגין אישום זה יוחסו לנאשם שלוש עבירות רצח, שתי עבירות ניסיון רצח, ושתי עבירות הצתה. לשני הנאשמים יוחסה עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני.

תשובת הנאשם לכתב האישום הוגשה בכתב ביום 26.10.2016. הנאשם כפר באמור בחלק הכללי ובשני האישומים שיוחסו לו. בנוגע לאישום השני, אישרה ההגנה כי ביום 31.7.2015 הוצתו שני הבתים בכפר דומא, וכי כתוצאה מההצתה מתו שלושה מבני משפחת דוואבשה וילד נוסף נפצע, אך הכחישה את נסיבות ההצתה המתוארות בכתב האישום.

נוכח אופי חקירתם של שני הנאשמים, נוהל משפט זוטא ממושך ביחס לקבילות הודאות שמסרו בחקירה. במסגרת משפט הזוטא נשמעו בין היתר עדויותיהם של חוקרי השב"כ והמשטרה, וכן עדויות שני הנאשמים. בתום שמיעת הראיות בעניין זה, ניתנה ביום 19.6.2018 החלטת בית המשפט במשפט הזוטא.

בעניינו של הנאשם נקבע כי יש לפסול את הודאותיו שנגבו במהלך שתי החקירות בהן הופעלו נגדו "אמצעים מיוחדים" וכן כי אין מקום לקבל את שתי ההודאות העוקבות שניתנו לאחר חקירת הצורך הראשונה כראיה. זאת, משום סמיכות הזמנים בינן לבין חקירת הצורך; והקושי לקבוע האם ניתנו באופן חופשי ומרצון, בהעדרו של תיעוד מספק ממנו ניתן ללמוד על הלך רוחו של הנאשם.

אשר להודאות שנמסרו החל מהחקירה הראשונה שתועדה בתיעוד חזותי ועד לפני תחילתה של החקירה השנייה בה הופעלו אמצעים מיוחדים, נקבע כי התיעוד החזותי במהלך החקירות הללו וכן בהובלה והצבעה, סיפקו כלי חשוב ביותר להתרשמות בלתי אמצעית מהאווירה בחקירות ומהתנהלות הנאשם. התיעוד המחיש כי ההודאות ניתנו מרצון ומתוך בחירה מודעת של הנאשם במה להודות ובמה לכפור. זאת ועוד, התיעוד חשף את אופן מסירת הדברים במדויק ובמלואם, והשליך גם על תוצרי החקירות המאוחרות שלא תועדו. לפיכך, נקבע כי הוכח שהודאות הנאשם במהלך חקירות אלה ניתנו באופן חופשי ומרצון, ועל כן יש לקבל את תוצריהן כראיה קבילה.

בארגון "חוננו", הגיבו למתן פסק הדין ואמרו כי זהו "יום שחור למדינת ישראל" וכי מדובר ב "פסק דין שמתאים לעולם שלישי".

שמואל (זנגי) מידד, מנכ"ל ארגון חוננו, תקף לפני זמן קצר את הרשעתו של עמירם בן אוליאל ברצח בני משפחת דוואבשה ואמר "היום הוא יום שחור למדינת ישראל ולאזרחי ישראל. יום שבו בית משפט בישראל נתן את ידיו להרשעת אדם שחפותו זועקת לשמים. האמנו שבמדינת ישראל יש ערך לזכויות אדם, שאזרח שעונה באופן קשה ביותר במרתפי השב"כ עד שנאלץ להודות בפשע שלא עשה לא יורשע על סמך הודאות כאלה. הודאות כאלה אינן שוות אפילו כקליפת השום. האמנו שבית המשפט לא יעצום את עיניו נוכח הסתירות הרבות שעלו במהלך המשפט לכתב האישום. האמנו, אך התבדינו".

מידד הוסיף "פסק הדין שניתן היום מתאים למדינות עולם שלישי ולמשטרים שהיו חלק מעולם שקיווינו שחלף מן העולם לפני מאות שנים".

"עלילת הדם שהובילו שי ניצן וחבורתו נגד עמירם והקטין א' בתיק הזה אומצה היום על ידי בית המשפט. 'מקום המשפט שם הרשע' אמר החכם באדם ונדמה שאין מתאים למשפט זה יותר ממה שראינו היום. יש לקוות שבית המשפט העליון ידע לעצור את הפשע".

ארגון חוננו הודיע כי יערער לבית המשפט העליון על ההרשעה וציין כי בן אוליאל זוכה מחברות בארגון טרור.