כיצד נזהה נער במצוקה?

גיל ההתבגרות היא תקופה מלאת שינויים פיזיולוגים, נפשיים, רגשיים, חברתיים ורוחניים. זוהי תקופה מלאת אתגרים, בה הנער או הנערה הופכים מילדים למבוגרים. זוהי תקופה מבלבלת מכל הבחינות, הרצון להיות מקובל על ידי החברה, המשפחה, בבית הספר לצד השינויים הפיזיולוגים המרובים הנגרמים על ידי שחרור הורמונים, גדילה, צמיחה, מהווים אתגר יומיומי לנער אשר צריך ללמוד להסתגל ולקבל את כל השינויים הללו.
מרבית בני הנוער עוברים את התקופה הזאת בשלום, בצמיחה ואף בצורה חווייתית, מרגשת ומאתגרת . אך ישנו אחוז לא קטן, אשר תקופת גיל ההתבגרות מהווה טריגר למצוקה רגשית.

מתבגרים מספרים לנו על המצוקה הרגשית שבה הם נתונים באופנים שונים. יש שידעו לדבר על כך ישירות ואף יפנו לבקשת עזרה. אולם, רבים ידברו את מצוקתם בצורות לא ישירות. הם יסתגרו ויתרחקו מהמשפחה ומחברת בני גילם. יגלו ירידה משמעותית בתפקוד שלהם בבית ספר, בבית ובפעילות החברתית. יתנהגו בצורה לא זהירה וחסרת אחריות. יתנהגו בחוסר אכפתיות לעצמם ולאחרים. לא פעם דיכאון בגיל זה מתבטא ברוגזנות ועוינות לאחרים. כן, יביעו רגשות של חוסר תקווה, ייאוש ויתעסקו הרבה בנושא המוות.

בנוסף, עשויות להתפתח בעיות בשינה כמו קשיי הירדמות או יקיצות נשנות, סיוטים או בריחה לשינה, מעבר לדפוסים הרגילים של המתבגר. בעיות באכילה, שינויים בתיאבון וירידה או עליה קיצונית במשקל.תלונות גופניות, עייפות, היעדר אנרגיה ועניין כבעבר.

עוד באתר:

צפו

עצלנים? סרטון קצר במיוחד בשבילכם

הרב אייל אונגר

תיעוד

"רשאי?" - "כן, כן, רשאי": צפו ביירוט

קובי פינקלר

שיעור חשוב

החפץ חיים החל 'להתגאות', הבחור היה בהלם

הרב נהוראי משה אלביליה

ניסה לפייס

הסיבה לעימות המתוקשר? "טראמפ השפיל את מאסק"

שמעון כץ

חלק מהמתבגרים יגלו התנהגות ברת סיכון או פגיעה עצמית. התנהגויות אלה כוללות הכאבה ופציעה עצמית. "ילדה טובה", לא תביע כעס או תסכול , היא רגילה לשמח את סביבתה. אולם בזמן שהיא מרגישה כאב נפשי בלתי נסבל, תחושות אשמה או זעם, היא עשויה לפנות לפגיעה עצמית. מבחינה פיזיולוגית נמצא, שהכאב המלווה את הפגיעה, מביא לשחרור של אֶנְדוֹרְפִינים המשרים תחושת אלחוש ורוגע וכך היא מווסתת את התחושות הקשות שלה. פגיעה עצמית היא אחד מתמרורי האזהרה החמורים הדורשים טיפול מקצועי שמטרתו לעזור לאדם בוויסות האפקטים ומציאת דרכים אחרות לדו-שיח של המתבגר עם עצמו ועם העולם.

ילדים מדברים את מצוקתם, הם מתקשרים אתנו דרך סימנים הללו, לא תמיד במודע, אבל זה תמיד נמצא שם. עלינו ההורים להקשיב לתקשורת שלהם ולהראות להם שיש מי שמקשיב. שיש הורה בסביבה, ששומע, מכיר ברגשות שלהם, נכון לעזור ולעולם לא משאיר אותם לבד.

ד"ר רונית לזר, עו"ס קלינית. מטפלת במבוגרים וילדים- פסיכותרפיה אישית , זוגית והדרכת הורים. קליניקה פרטית באלעד ובירושלים.
מרצה במכללה החרדית מבח"ר, חברת סגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה. מרצה לציבור הרחב בנושאי יחסים במשפחה ובריאות נפשית ומנהלת את הפורום "פורטל הנפש" שבאתר בחדרי חרדים.
לשאלות ותגובות ניתן לפנות לכתובת [email protected] או לנייד 052-6346334