בפרשתינו נאמר 'קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע'
ומביא רבינו האור החיים הקדוש, את דרשת חכמינו שכוונת ה' באומרו 'ודברתם אל הסלע' שידברו פרק של דברי תורה לידו, ועל ידי כך יוציא את מימיו, ומבאר רבינו הקדוש את הענין, וכך לשונו: 'על ידי שישנה עליו פרק אחד של חיי עולם מפה קדוש, יעורר כוח שבדומם ומזה יתעורר עליו מים'.
ומוסיף רבינו הקדוש לבאר, שבמטה של משה רבנו היה חקוק שם המפורש של הקדוש ברוך הוא, וזה נתן כוח במטה לעורר את כוח הדומם ולהוציא מים.
עוד באתר:
ובזה מובן, מה היה גודל החטא במה שהכו על הסלע ולא דיברו אליו, והרי התכלית היתה שיצא להם מים?
אלא חפץ היה הקדוש ברוך הוא, שיתבוננו ישראל בכוח התורה שיוצא מפה קדוש, שיש לו כוח לעורר דומם, ולכן כשהכו במטה כעס הקדוש ברוך הא, כי בני ישראל יתלו את הדבר בכוח שם המפורש החקוק עליו.
וידוע לשונו הקדושה של רבינו הקדוש בפרשת בשלח: 'התנה ה' על כל מעשה בראשית להיות כפופים לתורה ועמליה, ולעשות כל אשר יגזרו עליהם, וממשלתם עליהם כממשלת הבורא ברוך הוא. ולזה תמצא כמו כן בשמים, ובארץ, ובכוכבים, ובשמש, וירח, שלטו עליהם הצדיקים יחידים, ואין צריך לומר מרובים, כאשר חקק ה' להם בעת הבריאה, והכל בכח התורה. עד כאן לשון קודשו.
[אור החיים חוקת פרק כ פסוק ח, בשלח פרק יד פסוק כז]
זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.
