רבינו האור החיים הקדוש מעלה שאלה עקרונית ועצומה בענין קללת אדם לחבירו או היזק בכוח של עין הרע. שאם האדם חטא ומגיע לו עונש, אז גם בלי הקללה הוא ייענש. ואם מדובר באדם שלא מגיע לו עונש על חטאיו, איך חבירו יכול להזיקו בקללה ובעין הרע. וכי כל אחד שיחליט להזיק את חבירו, לקלל אותו או לשים בו עין הרע, וזה יעבוד???
ומתרץ רבינו האור החיים הקדוש שבוודאי אדם שאין בו חטא, אינו יכול לינזק מקללת חבירו, והקללה מועילה רק לעורר קיטרוג על אדם שחטא, שבלי הקללה היה הקדוש ברוך הוא נוהג עמו במידת ארך אפים, ובאמצעות הקללה מעורר קטרוג, ופותחים את החשבונות שלו, ונפרעים ממנו מיד.
ולכן בלעם הרשע, ניסה בכל פעם לעורר עוונות ישראל, כי בלי זה לא תועיל הקללה. ולכן רצה לקלל באותו רגע שהקדוש ברוך הוא כועס, שזה מחמת החטאים שבהם.
עוד באתר:
וזה הפירוש בדברי בלעם שאמר לבלק 'מה אזעום לא זעם ה" שאם אין הקדוש ברוך הוא זועם מחמת חטאם, אין לי אפשרות לקללם, כי זה לא יועיל להזיק להם.
ולכן הוסיף בלעם ואמר 'הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב'. פירוש, גם לא יכול לעורר עליהם קיטרוג מחמת תרח וישמעאל אבותיהם, כיון שאינם מתחשבים ומתייחסים אחריהם.
אולם כל זה רק לענין קללה, אבל ברכה יכולה להועיל גם לאדם שלא מגיע לו, כי זו היא מידת החסד לרחם גם על אדם שלא מגיע לו, וגם בזכות הצדיקים שמברכים הקדוש ברוך הוא עושה רצון ידידיו ויראיו.
ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: 'יש להעיר בעיקר הדבר של האיש המקולל, ממה נפשך, אם הוא חייב כפי הדין רעה הבאה עליו באמצעות הקללה על כל פנים לא ינצל ממנה גם כי לא יקולל, ואם הוא כפי משפט אלקים לא עשה דבר שיתחייב עליו ביאת הרע, קללתו תשוב על ראש המקלל, בשלמא הברכה לפי שמדה טובה מרובה, גם לעשות ה' רצון ידידיו לברך המתברכים מהם במדת החסד תקובל ברכתו גם למי שאינו ראוי לה כמו מעשיו, מה שאין כן מדה רעה כי לא יריע ה' לאדם חינם חס ושלום.
אכן עיקר הדבר הוא לפי שמדתו יתברך להאריך אפו לעוברי רצונו בין לצדיק כשיחטא בין לרשע הגם שירצה לחטוא, ומדה זו היא אחת משלש עשרה מדות רחמים שנאמרו למשה ונוהגת תמיד זולת בעת אשר יזעום ה', דכתיב כי רגע באפו, אז מתגברים הדינים על הנתבע במשפט באותו זמן, ולא תתנהג מדה זו של ארך אפים, וכמו כן כשיקלל אדם את חבירו תסובב הקללה שעוונותיו אשר ה' מאריך לו אפו עליהם, ימהר ליפרע ממנו, אבל אם אין לו עון, לא תועיל קללת המקלל כלום'. עד כאן לשון קודשו.
[אור החיים בלק פרק כג פסוק ח]
זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.
