רבינו האור החיים הקדוש, מעלה שאלה עצומה, האיך קיבל בלעם את נבואתו מאת ה', והרי הנבואה עוברת דרך פי הנביא שהוא קדוש וטהור, ואיך יתכן שדיבורי קודש של נבואה, יגיעו ויהיו בתוך הפה הטמא של בלעם???
ומתרץ רבינו הקדוש, שעשה הקדוש ברך הוא מחיצה בין פיו הטמא של בלעם לבין דברי הקדושה שנתנבא, והכל במטרה כדי שיוכל לשבח ולברך את ישראל. וזה כוונת הפסוק 'וַיָּשֶׂם ה' דָּבָר בְּפִי בִלְעָם' שהניח לתוך פיו כוח רוחני מסויים, שיש בכוחו להבדיל בין פיו הטמא של בלעם, לדברי הקדושה.
ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: 'לפי שאדם זה הוא אדם מובהק בכיעור, ותיעוב, ושיקוץ, לא תנוח עליו הרוח הקדושה המגדת העתידות, גם הדברים מצד עצמן, דברי קודש הם, ולא יחנו בגוי טמא, לזה נתחכם ה' לעשות תיקון לדבר קדושה, לבל תעבור במבוי מטונף, ועשה מחיצה בין כח המדבר והדיבור עצמו, ובין פי חזיר'. עד כאן לשון קודשו.
עוד באתר:
רבינו הקדוש מוסיף, שגם בלעם הטמא, הרגיש טעם ערב ומתוק כשדיבר עמו ה', ולכן אמר 'אותו אשמור לדבר' מלשון המתנה, כמו 'ואביו שמר את הדבר', שהיה מצפה וממתין שידבר עמו ה'.
[אור החיים בלק פרק כג פסוקים ה' יב']
זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל
