תגובת הירדנים להחלת הריבונות: לא מה שחשבתם \ טור פרשנות מדיני מיוחד

הכותרות שעולות מהתקשורת על "הסכנה שבביטול הסכם השלום עם ירדן" במקרה וישראל תחיל ריבונות ביהודה ושומרון – ערש הולדתו של העם היהודי, מגוחכות ומנסות לייצר פיל מעכבר. 

למעשה, המגעים בין ישראל לירדן מתפרסים כבר על פני 60 שנה. במחצית הראשונה שלהם היו אלו מגעים חשאיים שכללו כמה פעמים את הצלת עורו של המלך חוסיין מפני הסורים או מהכנופיה של ערפאת, ובמחצית השנייה, עם חתימת הסכם השלום בין המדינות, הפכו המגעים האלו ליחסים דיפלומטיים מלאים ורשמיים. 

האופציות העומדות בפני הירדנים כתגובה על החלת הריבונות הן שלש. הראשונה – ביטול הסכם השלום, השניה – ביטול הסכם הגז מול ישראל, והשלישית – החזרת השגריר. 

עוד באתר:

קרעו שערי שמיים

התפללו: החמרה במצבו של האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק

פנחס בן זיו

המשפחה התכנסה

אחרי שנתיים: ניצול השבי קיים הבטחתו ופירק את הסוכה

אלי יעקובוביץ

בזכות הרבי

משרדו נחרב בתקיפה, עורך הדין ניצל והתפילין שרדו

שלמה ריזל

טיפוס יקר

"תשלמו לי 1,500 ש"ח": בעל העגורן תובע מטפסים

נתי שולמן

אם נרחיב לגבי הראשונה נגלה שכמו ב"הסכמי השלום" של ישראל עם שכנותיה האחרות, גם בהסכם עם הירדנים, הם אלו שיוצאים כשידם על העליונה. הרווחים שלהם באים לידי ביטוי בכמה מישורים. 

מבחינה כלכלית, מפעלים ישראלים העבירו את פעילותם למדינה, מה שמספק פרנסה לאלפי משפחות ירדניות, ומאות פועלים ירדניים עובדים בבתי המלון באילת. ירדן גם נהנית מכסף נזיל זר שמשאירים אצלה עשרות אלפי התיירים הישראלים שמגיעים אליה מידי שנה, וכן ממרכז רפואי משוכלל שהקימה ישראל בעמאן ומהכשרת צוותים רפואיים וביטחוניים. הירדנים נהנים גם מסחורות שמגיעות לנמל חיפה, שמגיעות לעמאן הרבה יותר מהר מאשר סחורות שמגיעות באוניות העוגנות בנמל עקבה שבדרום ירדן (השוכנת על ים סוף ומהווה את המוצא היחיד של ירדן לים).

מבחינה ביטחונית, שיתוף הפעולה במלחמה בטרור, עוזר לירדן יותר מאשר עוזר לישראל. גם אם הירדנים תופסים לעיתים נדירות ממש חוליות טרור שמנסות לצאת משטחם ולפגע בישראל, ברור שהמודיעין של ישראל חזק יותר, ועוזר לירדנים לא רק להתמודד עם טרור של איסלמיסטיים קיצוניים בשטחה של ירדן עצמה, אלא גם בהתמודדות מול דאעש שניסה לחדור אליה ממזרח – מהגבול עם עיראק, או מצפון – מהגבול עם סוריה, וכמובן מהאיראנים.

וזה כמובן עוד לא הכול מבחינת הנדיבות הישראלית. הירדנים קיבלו גם מעמד מיוחד בהר הבית – מה שמקנה להם חשיבות גדולה בעולם הערבי, וכן העברה של 50 מיליון מ"ק מים בשנה ממימי הכינרת (למרות שהירדנים אף פעם לא ישבו לחופיה) ושימוש של 75% ממימי נהר הירמוך. 

ישראל מקבלת מההסכם הזה שיתוף של מידע מודיעני ושקט בגבול הארוך ביותר שלה, אבל השקט הזה לא נובע מאהבת ישראל אלא מאינטרס משותף של שני הצדדים. 

אם ירדן תבטל את הסכם השלום עם ישראל, היא תמחק בהינף יד את כל ההישגים שהוזכרו לעיל. השארת ההסכם על כנו הוא בראש ובראשונה אינטרס שלה. אגב, סעיף 29 בהסכם השלום בין המדינות קובע שמחלוקות שיצוצו בין המדינות יפתרו רק במשא ובמתן (ולא בצעדים חד-צדדיים) ושהאמריקאים ערבים להסכם הזה ולא יתנו לו להתבטל כל כך בקלות. אגב האמריקאים, הם מחזיקים אלפי חיילים וכוחות שריון ואוויר בירדן, בעיקר בצפון המדינה באזור משולש הגבולות ירדן-עיראק-סוריה, והדבר האחרון שהמלך חוסיין ירצה, יהיה לוותר על הסיוע האמריקאי הזה שמונע מהאויבים שהוזכרו לעיל לנסות לפגע בירדן. 

האופציה השנייה האפשרית היא ביטול הסכם הגז. על פניו זה נשמע שיכול לאיים על ישראל שכן העסקה בין שתי המדינות, שבמסגרתה תזרים ישראל גז ממאגר לוויתן לירדן – מהלך שהחל בפועל לפני חצי שנה ואמור להתפרס על פני 15 שנים – עולה לממשלת ירדן לא פחות מעשרה מיליארד דולרים, אבל אם נעזוב את רעשי הרקע של אנשי הפייק ניוז, נגלה גם כאן שלמרות זאת מדובר ברווח ירדני טהור. ירדן הנמצאת במשבר כלכלי גם ללא הקורונה, נאלצת לייבא 98% מצורכי האנרגיה שלה. במשך שנים רבות היא הסתמכה על גז המגיע ממצרים אבל פיצוצים של צינור הגז שבוצעו על ידי אנשי דאעש בסיני גרמו לקו האספקה הזה להיות משובש והירדנים הבינו שאם הם רוצים מקור אנרגיה שוטף ובטוח וגם זול יותר, עליהם להישען על ישראל. לצד זאת, לאחר גל ביקורת פנימי נגד המהלך, גילתה הממשלה הירדנית כי המהלך הזה יגרום לירדנים לחסוך הוצאות בסך 600 מיליוני דולרים על אנרגיה. אז אולי הם מוציאים מכיסם 10 מיליארד דולר, אבל לא מדובר כאמור במתנת חינם שהם נותנים לישראל, אדרבה הם הנהנים הגדולים. 

האופציה היחידה שנשארה, ושאותה נראה ככל הנראה היא החזרת השגריר הירדני לעמאן, אבל מלבד העובדה שמדובר בצעד פורמלי, זהו צעד שכבר ראינו כדוגמתו  בשנים האחרונות, כמו במבצע עופרת יצוקה או רק בשנה שעברה כאשר שני אזרחים ירדנים נעצרו בישראל באשמת טרור וכאות מחאה הוחזר השגריר הירדני לירדן. 

הקלף שנמצא אם כן בידי ירדן חלש מאוד. גורמים בכירים ברש”פ אף אמרו שהמלך עבדאללה עשה טעות גדולה כאשר נכנס לעימות חזיתי מול ישראל בנושא המובלעות הישראליות בצופר ובנהריים שהועברו לירדן בחודשים האחרונים אחרי 25 שנות חכירה. לדבריהם, אחרי שנכנע לדעת הקהל הירדנית ודחה את הבקשה הישראלית להגיע להסדר נוסף שיאריך את תקופת החכירה שלהן, הוא איבד את קלף המיקוח החזק ביותר שהיה לו מול ישראל בנושא הריבונות. 

וזה עוד כלום: אם המלך הירדני ינקוט בצעד קיצוני מול ישראל הוא עלול להציב את עצמו בפני סיכון להיפגע קשות באמצעות איבוד מעמדה המיוחד של הממלכה ההאשמית בירושלים, כאפוטרופוס של הר הבית ומקומות נוספים שעליהם השתלטו המוסלמים. ישראל, בתמיכה אמריקאית, יכולה לתת שליטה במקומות האלו לסעודיה שרואה את עצמה האחראית על האתרים המוסלמים בעולם כולו. היריבות הדתית ארוכת השנים בין משפחת סעוד לבין המשפחה ההאשמית יכולה להיות מוכרעת דווקא על ידי ישראל. במקרה שכזה ירדן תמצא את עצמה מול חזית סעודית בתמיכת מדינות המפרץ, מצרים ורוב המדינות הערביות, ויוקרתה תפגע אנושות. לישראל תהיה סיבה לתת לסעודים דריסת רגל על חשבון הירדנים כדי למצוא חן בעיני האחרונים, ועל מנת שיפתחו לה עוד ועוד דלתות בעולם הערבי. ארה"ב כבר רמזה שתתמוך בצעד כזה כדי להחניף לסעודים ולגרום להם להסכים בשתיקה להסכם המאה.