סגרה"ע ביתר עילית דודי זלץ התראיין הערב (שלישי) ל'מהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן ותקף בחריפות את הטלת הסגר על העיר וההשלכות הקשות על התושבים.
בכל בוקר משתרכים פקקי ענק בכניסה לעיר וגם בתוך העיר, זלץ התייחס לסבל התושבים ואמר: "התחושה של התושבים היא שזה לא סגר אלא פשוט גטו. מי שראה היום את הפקקים ההזויים, שהשתרכו מהכניסה לעיר ועד הקצה השני, לא היה שייך לצאת לא רק מהעיר – אלא אפילו למכולת" אומר זלץ.
לדבריו, "המשטרה חוקרת באוטובוסים אחד אחד, אנשים עם צרכים הומניטריים קריטיים, נשים עובדות שיוצאים למטרות חיוניות באמת, ודורשת הוכחות לא הגיוניות, זה לא סגר אלא הענשה".
עוד באתר:
המשטרה הלכה לפיתרון הקל לסגר בעיר, אבל זה הרסני לתושבים, זלץ מספר על התנהלות המשטרה: "המשטרה בחרה לחפש את המטבע מתחת לעמוד התאורה, להשקיע עבודה היכן שזה קל. במקום לעשות את העבודה המתבקשת, לחפש היכן יש התקהלויות. בתוך העיר אין שום נוכחות משטרתית. ולמי עושים את זה? לעיר עם מצב סוציו-אקונומי נמוך מאוד, עם חמישים אחוזי אבטלה. האם מחכים שהעוני פה יחמיר עוד יותר ותהיה רח"ל קריסה מוחלטת?" התריע זלץ.
לדברי זלץ, "אין שום הסברה בעיר, אף אחד לא יודע מה מותר ומה אסור. צריך להיות משפטן בשביל לדעת את הנהלים, ואפילו אנשי המשטרה ופיקוד העורף לא יודעים לענות בהרבה מקרים" אומר זלץ ומספר כי "הדרך העיקרית להשיג אישורי יציאה, לאנשים שבאמת צריכים אותם, היא בשילוב של אתר אינטרנט והודעת סמס, שאלו שני דברים שאין כמעט לאף אחד מתושבי העיר. זו פשוט חלמאות במיטבה" מטיח סגר"ע ביתר דודי זלץ.
על מצב התחלואה בעיר אומר זלץ: "מעבר לכל העניין של הסגר, חשוב כמובן לזכור שיש לנו פה בעיה אמיתית, שמדירה שינה מעינינו יומם ולילה – מצב התחלואה בעיר. כשאנחנו קמים כל בוקר ומגלים בין 70 ל-100 חולים חדשים מדי יום ה"י, זה נתון חמור שאי אפשר להתעלם ממנו והיום לדוגמה מתוך 70 חולים חדשים – 45 הם ראשי בתי אב, זה אומר שהמגיפה מתפשטת לרוחב".
סגר"ע מספר על מאמצי העירייה לבלום את ההתפשטות, "העירייה לקחה פיקוד, ובשיתוף פעולה עם המל"ל ופקע"ר, פועלת לילות כימים על מנת להוציא כמה שיותר חולים, לנקות את העיר. ראש העיר עושה עבודה יוצאת מגדר הרגיל, ביעילות ובמסירות, רותם את כל המשאבים והיכולות, וברוך ה' אנחנו מצליחים לרשום הישגים משמעותיים כמה שאפשר בתחום הזה".
סוגיות הבדיקות והפינויים עולה שוב וזלץ מסביר כי "השאלה העיקרית היא כיצד אנו גורמים למסה קריטית באמת של חולים לצאת מהעיר, כאשר הקריטריונים מאשרים פינוי רק אם יש 50% חולים במשפחה להוציא למלונית, זה בולם את הפינוי".
לדבריו, "כאשר גם משפחה שבה כבר יש חולה מאומת אחד או שניים, לא ניתן להוציא למרות שלכולם יש תסמינים. ואם הם אינם בעלי רכב, הם נדרשים להמתין מספר ימים עד שמד"א יגיעו, כאשר בינתיים הנגיף דוגר ופוגע חלילה בכל הבית והאזור" וכך בעצם מתפשטת המגיפה, אומר סגר"ע ביתר בסיום הריאיון.
