מרן הגרב"מ אזרחי: "שלא נגרום בקלות דעתנו לקלישותו של עולם התורה"

התעוררות רבה והדים נרחבים בארץ ובתפוצות בעקבות מכתבו של מרן ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי אשר זועק מקירות ליבו את זעקת עולם התורה על רקע המשבר הקשה של מגיפת הקורונה.

חבר מועצת גדולי התורה, ראש הישיבה מרן הגרב"מ אזרחי זועק במכתב מיוחד לבני הישיבות הקדושות על שיבוש סדרי הישיבות, "למגינת לבנו ומפני חטאינו, גלינו מישיבותינו. אין ישיבה שרח"ל לא הופרעו סדריה" כותב ראש הישיבה במכתב וקורא לבני הישיבות להתחזק לקראת חודש אלול.

"שהישיבות שוב תהיינה מלאות מזן אל זן. איש בל ייעדר, תוך כדי סדרי "לימוד" קבועים, כאשר ידענו מאז ומקדם. אדרבא, זו השעה להחליט על שמירה מוגברת על כל צרכי הבריאות בהתאם למצוות ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כפי שהורו רבותינו עיני העדה".

עוד באתר:

צפו בתיעוד

זה לא דם: מי הכינרת הפכו לאדומים

פנחס בן זיו

צפו

תיעוד: "אלי ציון ועריה" בחברון והיכל יצחק

נתי קאליש

סרטוני הזוועה

רה"מ מגיב לתיעודים: "חמאס רוצה לשבור אותנו"

שלמה ריזל

צפו בתיעודים

הלוחמים מסכמים חודשיים: מאות תשתיות ועשרות פירים

קובי פינקלר

מרן קורא בכאב וזועק במכתבו, "אנא, הקפידו מאד על כך שחס ושלום לא נגרום בקלות דעתנו לקלישותו של עולם התורה והישיבות".

המכתב המלא:

אחי ורעי בני הישיבות הקדושות!

אחר דרישת שלומכם הטוב באה"ר ובכבוד רב!

אנא הרשו לי מעט דברי התבוננות, התעוררות, המלצה והמרצה.
אמר החכם מכל אדם: "החכם עיניו בראשו". הכוונה היא, להימנע מראייה שטחית. להצמיד עיניים פקוחות למוח. ע"י כך שהראייה עצמה תהיה ראייה של "ראש". התבוננות תבונתית, התעוררותית, המניבה את "ראיית הנולד".

הנה לכאורה "בין הזמנים" בשער, אך אם ה"זמן" השתבש, בין הזמנים מנין?

ואעפ"כ, בין הזמנים של חודש אב – ה"אלול" מן העבר האחר, ימי חורבן מעברו זה. ימים נוראים ניבטים בשער, ובתווך בין הזמנים נדחק בין ימי ה"מפני חטאינו גלינו מארצנו" לבין "אני לדודי ודודי לי", לפעמים, ל"ע, משחק לטלפיהם של אדישות והזנחה.
אמרתי אדברה, אולי ישמע החכם, יתעורר ויועיל לנו.

אנא אחים! שנים, שהיינו מצפים בכליון עיניים ל"אלול". כי ידענו אל-נכון שהציפייה עצמה, אף היא מניפה אותנו אל בינות ה"גילו ברעדה" של האלול הניצב בפתח הימים הנוראים, ומכין לנו את גמר החתימה הטובה לשנים הבאות. מתוך שלימות, השתדלות בנפלאות המידות המתוקנות וההנהגות הראויות, לרוממותו של בן התורה.

למגינת לבנו ומפני חטאינו, גלינו מישיבותינו. אין ישיבה שרח"ל לא הופרעו סדריה. ואע"פ שדווקא בימי מצוקה אלו התבלטו "גיבורי הכוח עושי דברו לשמוע בקול דברו", בעלייתם המשגשגת, ב"שטייגען" שלהם שלא ידע מעצור, כן ירבו, יעשו ויצליחו בעזרת ה' יתברך, אבל הסכנה מרובה רחמנא ליצלן.

מי יודע איך וכיצד ניכנס אל האלול. מי יודע כיצד נעמוד בשערי הימים הנוראים, איך תיראנה הישיבות, ומי יודע אם ח"ו לא תיעצר עלייתנו. מי יודע.

ידידי אחי, זו היא השעה להחליט ולקבל על עצמנו להגביר השתוקקותנו לבית חיינו. להחליט על פי הכוונת רבותינו מאורי הדור, לחזור אל הישיבות במלא המרץ, העצמה והכוח, עם כל ה"ברען" והלהט החיצוני והפנימי של ההכרה המלאה במשימת חיינו, הלא היא השתלמותנו הרוחנית בתורה, ביראת שמים, במידות מתוקנות. בין אדם למקום ובין אדם לחברו.

שהישיבות שוב תהיינה מלאות מזן אל זן. איש בל ייעדר, תוך כדי סדרי "לימוד" קבועים, כאשר ידענו מאז ומקדם. אדרבא, זו השעה להחליט על שמירה מוגברת על כל צרכי הבריאות בהתאם למצוות ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כפי שהורו רבותינו עיני העדה. אנא, הקפידו מאד על כך שחס ושלום לא נגרום בקלות דעתנו לקלישותו של עולם התורה והישיבות.

ובעזרת ה' יתברך בזכות התורה, שהיא ודאי מגנא ומצלא, נזכה לקיום כל שאיפותינו הרוחניות בשגשוג הישיבות הקדושות, לגדל בניהן-תלמידיהן להיות תפארת ישראל לעשות נחת להקב"ה.

ובזכות הקבלה הזאת, ההתכוננות וההשתוקקות, נזכה לרפואת כל בני ישראל, כי יסיר מעמנו הבורא עולם כל צרה וצוקה וכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידינו ונאמר אכי"ר.

בכבוד ויקר
וביקרא דאוריתא,
ברוך מרדכי אזרחי

מכתב מרן הגרב"מ אזרחי