הנת"ם: מח"ש לא מיצתה חקירה בעניינו של קצין משטרה שהורה לרשום דו"ח כוזב

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, כב' השופט (בדימוס) דוד רוזן, מתח ביקורת על המחלקה לחקירות שוטרים בעקבות תלונה שהגיעה אליו בעניין אי-מיצוי חקירה בפרשה חמורה. הפרשה נגעה לעניינו של קצין משטרה, שלכאורה הורה לרשום כזב בדוח פעולה משטרתי, וכתוצאה מרישום זה נאלצה התביעה המשטרתית לחזור בה מכתב אישום ולשחרר ממעצר חשודים בעבירות פליליות.

התלונה הוגשה על ידי עורך דין בשם מרשו, שוטר בלה"ב 433, שהיה עד לאירועים הנטענים משנת 2015. על פי התלונה, קצין משטרה הורה לשוטר, ששירת תחת פיקודו, לרשום פרט כוזב בדו"ח פעולה. ההוראה ניתנה בנוכחות המתלונן ושוטרים נוספים שהיו במקום.

משהובאה הפרשה לידיעת מח"ש בשנת 2017, הוחלט לאחר חקירה ראשונית, שלא להמשיך ולחקור בפרשה, אלא להעביר הטיפול בה למחלקת משמעת במשטרה.

בהתייחסותה לתלונה מסרה מח"ש, כי התיק, בדבר אירוע משנת 2015, הגיע לידיעתה רק בסוף שנת 2017. לטענת מח"ש, המתלונן שהביא את הפרשה לידיעתה, כבש את גרסתו, הכוללת את שם הקצין, במשך כשנתיים, ומסרה רק לאחר שהסתכסך עם הקצין ועם גורמים אחרים בלהב.

עוד טענה מח"ש, כי המתלונן ציין בהודעתו במח"ש, שאינו זוכר מי היו השוטרים הנוספים שנכחו בעת מתן ההוראה. נוסף על כך טענה מח"ש, כי השוטר שרשם את הפרט הכוזב בדוח, ואשר בינתיים התפטר משירותו במשטרה, סירב לשתף פעולה עם חוקרי מח"ש שפנו אליו, על אף האינטרס הברור שהיה לו, לכאורה, לומר מי הורה לו לרשום זאת.

הנציב דחה את עמדת מח"ש וציין כי כבר בשנת 2015, מיד עם גילוי הפרשה ושחרור החשודים ממעצר, היתה גלויה טענת השוטר שכתב את דו"ח הפעולה הכוזב, כי עשה זאת בהוראת קצין כלשהו. דברים אלה נמסרו בזמן אמת על ידי שני תובעי משטרה. בשנת 2017, עת הוגשה התלונה בנושא למח"ש, כבר לא היה ספק בדבר זהותו של הקצין, אשר צוינה במפורש על ידי המתלונן. "לנוכח כל אלה, היה מצופה, כי מח"ש, לכל הפחות, תבצע את הפעולות המתבקשות לאיתור זהותו של הקצין החשוד בחשד החמור ותחקור אותו. ברם, מח"ש לא ביצעה פעולות לאיתורו ולחקירתו של הקצין", כתב הנציב רוזן בהחלטתו.

עוד כתב הנציב בהחלטתו באשר להימנעות מחקירתו של השוטר, אשר סירב לשתף פעולה: "האם מח"ש חוקרת רק עדים שמנקיפות לבבם "חושפים סיפור המעשה"? האם מח"ש מעמיקה חקר לגילוי פשע שבוצע לכאורה, רק מששיתוף הפעולה של עד רלוונטי נתונה ומוגשת לפניה כמשנה סדורה?"

"נוסף על כך", כותב הנציב, "אחד התובעים המשטרתיים, זה שחשף את האירוע, טען בעדותו במח"ש כי לאחר שעשה זאת – בכוונה "לנקות אורוות"- סומן בלהב כ"שחקן לא קבוצתי" והודר מקבלת טיפול בתיקים של היחידה".

"יתרה מכך, מהתייחסויותיהם של תובעים בלהב דאז לתלונה עלה, כי כאשר אלה העידו במח"ש, הפנו את תשומת לב החוקרים לכך, שבתיק החקירה המצוי במח"ש חסרים מסמכים רבים, ולא ניתן לכך הסבר המניח את הדעת".

"מח"ש הותירה את כלל הטענות וסימני השאלה הללו במקומם, מבלי לחתור לתשובה", כתב הנציב רוזן בהחלטתו ומצא את הטענה בדבר אי מיצוי החקירה במח"ש – מוצדקת.

בהתאם לסמכותו על פי חוק, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה, כמחזיק בסמכויותיו של פרקליט המדינה, לשקול להורות על מיצוי חקירת מח"ש בנושא.

כמו כן, במהלך בירור התלונה התגלה כי החומר בפרשה נשלח למח"ש באמצע שנת 2015 מיחידת תביעות להב, באמצעות חטיבת התביעות במשטרה. אולם, באותה עת, כך מח"ש, הוא לא אותר אצלם, ונושא הפרשה הגיע לטיפולם רק לקראת סוף שנת 2017.

לגישת הנציב, מדובר במצב תמוה שלא ניתן להשלים עמו, ועל כן המליץ בפני המשנה לפרקליט המדינה לשקול בדיקה של התקלה בהעברת החומרים מחטיבת התביעות למח"ש. "פרשה שהוגדרה על ידי גורמי התביעה בלהב כחריגה ודרמטית, ואשר הוחלט באופן ברור להביאה לידיעת מח"ש לצורך חקירתה, ולצורך כך אף נשלחו מספר תזכורות בתוך משטרת ישראל, עד שנחה הדעת שהחומר אכן הועבר למח"ש – נמוגה בקול ענות חלושה למשך מספר שנים, נטולות טיפול פלילי, וכל זאת, כביכול, בשל קצר בהעברת דואר, אשר ניתן היה למנעו באמצעות פעולת בירור פשוטה, ולוודא שהחומר שנשלח למח"ש – הגיע ליעדו", דברי הנציב רוזן.

באשר לטענות שהועלו נגד גורמי הפיקוד בלהב, ציין הנציב כי אלה אינם נמנים עם מבוקרי הנציבות, ומשכך, לא נבדקה התנהלותם בפרשה. יחד עם זאת, לאור הממצאים הבעייתיים על פניהם, לפיהם התיק המשטרתי שהגיע למח"ש היה חסר באופן משמעותי, והעובדה שקצין החשוד בעבירות חמורות המשיך לשמש בתפקיד רגיש בלהב, מצא הנציב להעביר הטענות והממצאים בעניין זה לטיפול מ"מ מפכ"ל המשטרה.