המרא דאתרא דחולון, הגאון הרב אברהם יוסף, קורא בתוכניתו 'שמור וזכור' בקול חי לציבור יראי ה' לשוב ולהתגורר בערים 'מעורבות' ובכך להגדיל תורה ולהפיצה באותם מקומות בהם שוררת שממה רוחנית.
"יש לנו כיום לצערנו הרב קיטוב נורא ואיום והוא הולך ומחריף", אומר הגר"א יוסף בהתייחסו לקרע החמור בין הציבור החרדי לציבור הכללי "אם בעבר בתל אביב, העיר הגדולה, שהייתה מיוחדת במינה עם הרבה תורה, ששכנו בתוכה אדמ"ורים רבי חסידים, ורבנים גדולים וידועי שם התגוררו בתוכה, בשכונות מלאות ובתי כנסת עמוסים לעייפה – ולצערנו הרב, העיר תל אביב היום – חרבה בזויה ושוממה מבלי בניה".
הגר"א יוסף ממשיך ומביע צער עמוק על המצב באותן מקומות "בתי הכנסת שבה לצערי הרב שוממים. חלק מהם לדאבון לב, נהפכו על ידי העירייה למעונות לדרי רחוב ולאנשים רחוקים מיהדות". הגאון אומר כי המצב הרוחני הירוד באותן מקומות – הוא תוצאה ישירה של ההתכנסות של הציבור החרדי במקומות משלו "זו הדרך שאנחנו הובלנו אותה, כי הלכנו להתגורר בכל מיני ערים מצמצמות, ערים שבהם דאגנו אך לעצמנו מתוך אגואיזם שלא נחטא, שיהיה לנו שמירת העיניים וסביבה של שומרי מצוות למען חינוך הילדים".
עוד באתר:
עוד מוסיף גר"א יוסף "כל אלו תירוצים נפלאים ויפים 'לשם שמיים', אבל המציאות הפכה להיות עגומה מאוד – התנכרנו אל אחינו, הפכנו את עצמינו להיות כאילו איזה קבוצה שהיא לא חלק מהעם ומכלל ישראל, לא דאגה לכלל ישראל. אותה הרחקה שהרחקנו את עצמינו מהיהודים אחינו בשרינו שלא טעמו טעם של תורה ושלא ידעו מהי תורה ישראל ומהם מצוותיה – כל הרעש של הלימוד והתפילות בבתי הכנסת הפסיק כתוצאה מזה. ההרחקה הפכה להיות לצערנו – לחלק מנחלתנו".
הגר"א יוסף ממשיך וקורא לציבור שומרי התורה והמצוות לשנות את המצב "אני קורא כאן לאחינו, שנחזור לחיות בערים מעורבות, שיכירו אותנו. אני אומר את הדברים גם מתוך ניסיון אישי, הוריי מעולם לא גרו בסביבה חרדית. תמיד גרנו בסביבה מעורבת. אני מעולם לא גרתי בסביבה חרדית. תמיד גרתי בסביבה מעורבת. כתוצאה מכך השתדלתי לתרום לסביבה. גם במקום הנמוך שבו אני חי, גם במקום הנמוך של ידיעותי, גם במקום הנמוך והשפל של הגדולה האישית שלי ועל חשבונה – נתתי ותרמתי לאחרים כי 'במקום שאין אנשים השתדל להיות איש".
הגר"א יוסף מוסיף ומדגיש כי "אילו הייתי מתגורר בסביבה חרדית, בירושלים או בני ברק – אני לא יודע אם הייתי צומח לאן שהצלחתי ברוך ה' – לזכות את הרבים. אתזה כל אחד יקח לעצמו. נשתדל להיות מעורבים יותר. אם לא גרים במקום מעורב – לפחות לתת מיכולותינו לסביבה שבה אנחנו נמצאים בערים שמסביבנו שיש בהם אנשים שרוצים לשמוע תורה ואין מי שיתן להם".
הגאון הרב אברהם יוסף חותם את דבריו בברכה "שנזכה להארת פנים, להפצת התורה, לאחדות הלבבות. אמן".
