ניחוחות של אלול – פרשת ראה \ הרב נהוראי משה אלביליה

באותו יום חמישי ניחוחות מאכלי השבת של גברת פרחי מילאו את חלל המדרגות בבנין בלב השכונה בפריפריה..

הרב יהודה פרחי הינו תלמיד חכם חשוב ומחשובי האברכים בכולל הסמוך לביתו.

באותו יום כשהגיע לבנין אחר כולל הערב שבו הוא משתתף מדי יום, הוא שאף אל ריאותיו את ניחוחות המאכלים ואמר: "שתהיה בריאה רעייתי היקרה איזה ריחות"…

כשנכנס אל הבית קיבלה אותו רעייתו בחיוך רחב ובקריאת: "מה שלומך בעלי היקר"? איך אתה מרגיש? איך היה לך הכולל?

ר' יהודה התיישב בספה תוך כדי שאשתו מגישה לפניו כוס קפה מהביל, לצד צלחת עוגיות שזה הרגע אפתה לכבוד שבת הקרבה.

"את יודעת, אשתי היקרה, חשבתי על משהו שאני רוצה לשתף אותו איתך"..

"במה מדובר", שאלה?

"חשבתי על רעיון מסוים, הנה תראי חודש אלול קרב ובא, בעוד כשבוע, נתחיל לדבר על עניני התשובה ועזיבת החטא וכו', ניחוחות התבשילים שלך פשוט הזכירו לי שחודש אלול קרב, ופשוט זה כמו תבשיל מהביל שהקב"ה מכין לנו כל שנה, ופשוט אומר לנו: בני היקרים", בואו זה בשבילכם, התבשיל שהכנתי שיש בו מנות של תשובה, שפע, פרנסה טובה, בואו בני היקרים תקחו את זה, רקחתי והכנתי זאת במיוחד בשבילכם, לא סתם חז"ל אמרו "המלך בשדה", אני רוצה להיות איתכם רק תבואו אלי…

אמא פרחי, התמוגגה מאושר מהדימוי המוצלח של בעלה…

הבה נעביר את אור הזרקורים מבני הזוג פרחי הצדיקים ונעבור אלינו לפרשת השבוע:

אומרת לנו התורה הקדושה (יד,א): "בנים אתם לה' אלוקיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת".

ויש להבין – מה באה התורה להדגיש בזה שאנו "בנים", לה' יתברך, לכאורה הדבר הזה פשוט ומבואר לכתחילה, שהתורה צריכה לבוא ולומר "לא תתגודדו", "לא תשימו קרחה", אם אני בן של מלך אז ברור שאני צריך להתנהג בגינוני המלכות המתאימים לבן של מלך?

אלא אפשר לבאר דבר זה ע"פ דבריו של רבינו האבן עזרא ע"ה וזה לשונו(ד"ה "ולא תשימו"): "וטעם בנים. אחר שתדעו שאתם בנים לשם והוא אוהב אתכם יותר מהאב לבן אל תתגודדו על כל מה שיעשה כי כל אשר יעשה לטוב הוא ואם לא תבינוהו כאשר לא יבינו הבנים הקטנים מעשה אביהם רק יסמכו עליו כן תעשו גם אתם כי עם קדוש אתה ואינך כשאר כל הגוים על כן לא תעשה כמעשיהם".

לפי דבריו הנפלאים הקושיא מובנת – טעם הדבר שהתורה שמה דגש בקריאת "בנים", כי לפעמים עושה עם בנו דברים שהם לכאורה לא מובנים, קשיים בפרנסה, זרע של קיימא, שלום בית, וכדו', תסמוך על זה שמי שעושה לך את זה, זה לא חבר, זה לא אח, זה לא הבוס בעבודה, זה – אבא שלך !!!

ותאמין שאבא רוצה אך ורק בטובת בנו ולא מעבר לזה!!!!

וגם רבינו יונתן אייבשיץ זצוק"ל כתב על ענין זה דברים נפלאים ביותר (יערות דבש חלק א' דרוש טו):

"וכן הדבר, נשמתנו ממקור עליון, ממחצב נפלא ויקר עד למאוד, רק היא מתנכרת ותרד מכבודה לעולם הזה, כאיש חקלאי וקל שבגשמיים. ואם בן אדם ישכח היותו בן מלך מלכים ברוך הוא, וחושב כפי אשר מתנכר באמת, כן הוא יתנהג במנהג גשמי בכל דבריו וכחקלאי, אבל חובה עליו לזכור בכל עת כי בני מלך גדול ונורא אנחנו, ולא יאות לנו לנהוג כמנהג פחותים הראויים לכפריים. וזוהי תכלית מחלתנו שאנו שוכחים כי שורש נשמתנו ממקור נורא ונשגב, ובזה אנו ענווים ביותר, אין אנו חסים על כבודנו וכבוד נשמתנו, ומתגוללים בטיט בראש כל חוצות, כאחד הכפריים המשתכרים…"

מכאן אתה למד על מעלתו של יהודי – בן המלך !!!

לקראת חודש אלול, כמה אנו צריכים לשים אל ליבנו מעלתנו הגדולה, שכל שנה הקב"ה אבא שלנו נותן לנו לא יום ולא יומיים, לא שבוע ולא שבועיים, ח-ו-ד-ש שלם!!!

תריח את החודש הקרב, לא בכדי שבת זו היא שבת מברכין, תשאף אל קרבך מלוא ריאותיך מהחודש המשכר ששמו א-ל-ו-ל !!!!

ונסיים במעשה נפלא שכל יהודי צריך ללמוד ממנו המון כמה הוא קרוב לאבא שבשמיים (אוצרותינו דברים, עמוד 195):

"כשהיה הגאון ר' מרדכי אליהו זצוק"ל ילד קטן, הגיע לתלמוד תורה בו למד איש עשיר, אשר רצה לתרום כסף לילדים. "לילדים היתומים", אמר למלמד, "חפץ אני לתת פי שניים".

הורה המלמד לילדים להתחלק לשתי קבוצות, כאשר בצד אחד יעמדו הילדים שיש להם הורים, ובצד השני יעמדו הילדים היתומים.

שמע זאת מרדכי הקטן, ולמרות שהיה יתום מאב, הלך לעמוד בקבוצה הראשונה. תמה המלמד וניגש להעמידו על טעותו, אך מרדכי התעקש להישאר במקומו.

לאחר שהלך העשיר לדרכו, פנה המלמד למרדכי הקטן ושאל אותו: "מדוע לא הלכת לקבוצה שאין להם אבא?".

הילד שלגדולות נועד ענה בתרועת נצחון: "יש לי אבא, אבא שבשמיים!".

–

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים. ובעז"ה זמן אלול פורה ומוצלח.

–

המאמר מוקדש לרפואת בני יקירי: יונתן בן ספיר רעיה הי"ו. מו"א דוד בן שמחה הי"ו. מ"א יפה בת זוהרה תחי'.