הוא לעולם לא ישכח את השיחה ששינתה את חייו…
כמו מטפס הרים שאחרי ימים ולילות של מאמצים מרובים הוא מגלה שטיפס בעצם על ההר הלא נכון, ואז הוא מקבל את ההלם הכי גבוה שיש.
האדם עליו נסוב סיפורנו הוא בנו של מוט'ל הסנדלר בעיירה.
עוד באתר:
ולפני שנכתוב על הפרי הבה נספר על העץ…
מוט'ל זה היה יהודי שמטבעו היה שתקן גדול, לא מרבה לספר ולדבר על מאורעות החיים שעברו עליו, על היתמות מגיל קטן, על המאמץ ששחק את גופו וגם את עצמותיו בשביל להשיג אוכל מדי יום לאחיו הקטנים, שלא ילכו לישון ח"ו רעבים..
כשהגיע מוט'ל לפרק האיש מקדש, נשא גם את רוח'לה, הנערה שהייתה תמימה וצדיקה עד למאוד, באה גם כן מבית פשוט עד למאוד, אך כל העיירה הכירה בה בטוהר מידותיה ובשלמותה.
יחד עם השנים העצימו זה את זו, נולדו הילדים, גדלו, אך היחיד שאיתו היה צריך כוחות ותעצומות נפש היה שמר'ל…
בכל יום הייתה אמא רוח'לה מקבלת פתק מהרב'ה בחיידר.
"היום הבן שלך, הרים את ידיו"…
"היום הבן שלך, הכניס תרנגול אל הכיתה באמצע שיעור והוציא את כולם מריכוז"…
"היום הבן שלך, צריך שיפור גדול בבין אדם לחבירו…
ועוד כהנה וכהנה…
באחד מן הימים החליטה אמא לשים לזה סוף..
באמצע היום החליטה אמא ללכת אל אבא לסנדלריה, ולהתייעץ איתו "מה עושים עם בנינו יקירנו"?
"אינני מוכנה שיצא חוץ לדרך התורה"..
"אי אפשר לתת לו להמשיך ככה"…
אבא מוט'ל, הקשיב לאמא, ששפכה את ליבה לפניו, והבין את הסערה המתחוללת בקרבה, סגר את שערי החנות, וציוה על אמא אם תוכל לקרוא לשמר'ל הוא רוצה לדבר איתו קצת…
אמא לא גילתה שום סימני התנגדות, "אולי שיחה מאבא קצת תשנה את הענינים".
הרהרה אמא בינה לבין עצמה..
את שמר'ל שלנו לא היה קשה לחפש, בינות לנערי השוליים בעיירה שם היה מוצא את אשר אהבה נפשו, ולשם בדיוק הלכה אמא..
"אבא קורא לך אל הסנדלריה, הוא מעוניין לדבר איתך קצת"…
כשראה שמר'ל את פניה של אמא, הבין הכל..
"מה כבר אבא שלי בטבעו השתקני יכול לדבר איתי"??!! הרהר שמר'ל בקול..
כשהגיע שמר'ל אל פתח הסנדלריה קיבל אותו אבא בסבר פנים יפות ובחיוך נרחב..
"מה שלומך יקירי?
"ברוך השם", ענה.
הוא לא היה רגיל לאדיבות הזאת..
"שמר'ל יקירי", פתח אבא את פיו ואמר "רציתי לטייל איתך קצת, הבה נלך קצת ברגל אל דודיק האופה לקנות קצת לחם הביתה..
כשהגיעו אל האופה ראה שמר'ל את המאזנים הגדולות שאיתן שוקל האופה את לחמו למטרות מכירה לאנשים, ולא הבין מה זה..
"אבא מה זה"??? שאל ..
"לפני שאני עונה לך יקירי, הייתי רוצה להסביר לך למה קיים דבר כזה בחנות"…
האופה את הלחם שהוא מכין כל בוקר מדי יום ביומו, אם הוא מכין לדוגמא עשר קילו, הוא שוקל את הדברים במאזנים.
שם את האבנים בצד אחד, ואת הלחם בצד השני, ועל פי זה הוא מודד, לכאורה הוא יכול לשים קצת יותר, ולומר שהלחם שוקל במקום קילו, קילו ורבע, ולהרויח קצת יותר, אך הוא לא בוחר לעשות זאת אלא הוא בוחר דווקא למכור מתןך נאמנות אישית וישרות בלתי מסוייגת.
"אתה בני היקר יש לך את הכוחות שהקב"ה נתן לך, אני מבקש ממך"…
הביט אבא אל לתוך עיניו של שמר'ל הקטן בחיבה גדולה.
אל תוסיף אבנים, אל תוסיף שטויות, הכל נמצא אצלך, גם אולי לפעמים אתה כועס ואתה מרגיש קצת לא נוח עם עצמך, אל תשכח שכל ההרגשות האלה תלויות אך ורק בך, ואתה בשבילי מוצלח ביותר!!!
ובמה דברים אמורים?
בפרשת השבוע פותחת התורה הקדושה (טז,יח): "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטך ושפטו את העם משפט צדק".
שואל הגה"ק המקובל האלקי רבינו חיים ויטאל זצוק"ל בספר הליקוטים מדוע דברה תורה בלשון יחיד של "לך בכל שעריך", ולא דיברה דווקא בלשון רבים?
אלא מתרץ דברים נפלאים ביותר וזה לשונו: " כל אחד ואחד מישראל יש לו כמה שערים ואלו הם, שער הראות העינים, שער השמע הוא האזנים, שער הדיבור הוא הפה, שער הריח הוא האף, שער המישוש הם הידיים והרגלים, אם כן צריך האדם שישים לו שופטים ושוטרים בכל אלו השערים הנזכרים, רוצה לומר שיגדור עצמו שלא יביט בדבר ערווה ולא יטה אוזן לדברים שאינם הגונים ולא ידבר נבלות פה ולא רכילות וכו', לזה אמר שעריך בלשון יחיד לרמוז על האמור, וכשהוא גודר שעריו מן החטא אז נאמר "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק וגו', מדה כנגד מדה, וגם זוכה לי"ש עולמות של כל צדיק וצדיק שיפתחו לו שעריהם כי כל עולם יש לו שער".
מבואר מדבריו שאם אתה רוצה להשתנות וקצת קשה לך, תדע שהשוני לא תלוי בהורים, לא תלוי באשה, לא תלוי בחבר לעבודה, וגם לא תלוי בחברותא שלך, אלא הכל תלוי אך ורק בך!!!
ברגע שאתה גודר את עצמך אז כל השערים נפתחים וכל הקשיים וכל הקושיות שפעמים יש לנו נפתרים מאליהם, ועוד זוכים לש"י עולמות…
כמה שהדברים חשובים!!!
שנזכה בעזרת השם לעבוד על כך בחודש אלול הקרב ובא בס"ד, בכל ליבנו בכל מאודנו..
אמן ואמן !!!
המאמר מוקדש לרפואת:
בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.
מו"א דוד בן שמחה הי"ו.
מ"א יפה בת זוהרה תחי'.
